שאלה
שלום כבוד הרב
אני תלמיד כיתה י"ב בישיבה תיכונית באשקלון
תודה לאל זכיתי להיות מבין קבוצה של מס' חבר'ה שעושים פעילות תורנית בישיבה. אני אישית רואה בזה ערך ענק ובגלל זה אני משקיע המון בפעילויות
חוץ מזה ישנם ילדים שרואים בי כמעין כתובת לשאלות באמונה וכד' וב"ה אני יכול לענות להם. לצערי הם רואים בי ככתובת ולא הרמי"ם שלהם.
יצא לי להתחבר עם 2 חבר'ה באופן אישי שאני מדבר איתם על נושאים כאלו, ועוד (זה התחיל ממש לאחרונה). אבל אני מרגיש שאני מדבר איתם הם מבינים אבל פשוט הם כאילו מנותקים ממני.
הם מבינים שמה שאני אומר להם זה נכון אבל הם מעדיפים את מה שנוח להם (אחד מהם לצערי הוא בדרך להיות דתל"ש)
בעצם אני מרגיש כאילו אני לא עושה כלום
אני מתחיל להתייאש כי אני משקיע המון בשביל כלום
מה אני אעשה???
תשובה
שלום רב.
אל יאוש אסור לך להשבר .
נכון אמנם שרוב בני האדם אע"פ שהם יודעים את האמת מעדיפים ללכת אחר הנוח ואחר היצרים אך אין זאת אומרת שאי אפשר לחדור אל לבם. אין אתה יודע מתי נשברת הקליפה החיצונית ודבריך פועלים את פעולתם.
עלה והצלח
בברכה.
ניכתב ע"י הרב אביגדור שילה