שאלה
בס"ד
שלום רב.
שמעתי שיש בעיה עם עוגיות לפסח של חברת "פפושדו". לפי מה ששמעתי החברה מקבלת כשרות (של הרב אברהם יוסף מחולון) אך למעשה העוגיות שלהם לא באמת כשרות לפסח.
1. האם זה נכון?
3. למה יש בעיה?
2.האם יש סוג של עוגיות או חברה אחרת שאין חשש?
תשובה
שלום
1-2 במשך שנים הראשל"צ הרב מרדכי אליהו זצ"ל יצא כנגד ההכשרים של מצה עשירה, מפני החשש שמערבים במי הפרות מים. במשך הזמן התברר שהחשש היה מוצדק, ואכן עירבו מים במי פירות, ופעמים שאף עירבו חומרים מתפיחים. ואע"פ כן יש שהקילו בזה, מפני שלדעתם אין חומרי התפחה אלו מחמיצים באופן האסור, וכ"כ ביבי"א ט, מב, ושמע שלמה ח"ד יג-יז. אבל לדעת רבים איסורם מהתורה או לפחות מדברי חכמים, וגם לספרדים אסור לאכול בפסח מצה עשירה שמיוצרת בבתי החרושת.
3. יש עוגיות מקמח מצה וכו' - כל מה שלא מיוצר עם מי פרות-כמצה עשירה. ובלבד שלא יהיה בצורה של עוגיה שרגילים לאכול כל השנה כחמץ (כמו שמשווקים וופלים לפסח ברשת שופרסל וכו' )
ולהלן הרחבה מאת הרב אליעזר מלמד שליט"א ועיין עוד בספר באתר ישיבה הר ברכה
http://ph.yhb.org.il/04-08-01/
בברכה אייל משה
חמץ שאסרה התורה נוצר מקמח ומים, אבל אם לשו את הקמח במי פירות, אפילו שהו יום שלם עד שהעיסה תפחה, אין היא נחשבת חמץ, מפני שתפיחה זו שונה מהתפיחה של חמץ שאסרה התורה. בין המשקים הנחשבים מי פירות הם: יין, דבש, חלב, שמן ומי ביצים, וכן כל המיצים הנסחטים מהפירות כמיץ תפוחים ותותים. וכיוון שמי פירות אינם יכולים להחמיץ, מותר בפסח ללוש בצק במי פירות ולאפותו ולאוכלו, אלא שאין יוצאים בו ידי מצוות מצה בליל ראשון של פסח, משום שהתורה קראה למצה "לחם עוני", וזו מצה עשירה, שיש בה טעם נוסף על טעם הקמח והמים.
ואם נתערבו מעט מים במי פירות, הרי הם יכולים להחמיץ את העיסה. ולא זו בלבד, אלא שלדעת הרבה פוסקים מים עם מי פירות גורמים להחמצה מהירה יותר, וכדי שלא להכנס לחשש חימוץ אסרו חכמים ללוש בפסח עיסה במי פירות עם מים (שו"ע תסב, א-ג).
ומנהג אשכנז שלא ללוש קמח במי פירות בפסח, מפני שחוששים שמא בתוך מי הפירות נתערבו מעט מים, ואזי הבצק יחמיץ. ועוד שחוששים לדעת רש"י החולק על שאר הראשונים וסובר שגם מי פירות לבד יכולים לגרום לחימוץ. ואף שמעיקר הדין היה אפשר להקל כדעת רובם המכריע של הפוסקים, מכל מקום מנהג אשכנז להחמיר ואין לשנות. ורק לצורך חולה או זקן הצריכים לכך, נהגו להקל (רמ"א תסב, ד). וגם מבין הפוסקים הספרדים, רבים כיום מחמירים, מפני שהתברר שבדרך כלל מוסיפים למי הפירות – מים וחומרים נוספים, ואזי ישנו חשש גדול שמא נוצר חימוץ אסור במצה העשירה.
מוצרים כשרים לפסח שנראים כחמץ
http://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/9118
בשנים האחרונות, עם התפתחות תעשיית המזון, נוצרה אפשרות לייצר לקראת פסח עוגות, לחמניות, פיתות, ופלים ובורקסים ללא חמץ. אלא שהתעוררה מזה בעיה גדולה: המאכלים הכשרים לפסח ומאכלי החמץ נראים דומים, ואנשים עלולים להתבלבל ביניהם. וכבר נשמעו סיפורים של אנשים יראי שמים שטעו והתבלבלו ואכלו עוגות חמץ וופלים חמץ בפסח. ופעמים שהטעות באה מפני האריזות הדומות, ופעמים שהטעות מפני שהמוצר עצמו דומה.
כדי למנוע תקלות שכאלה, הוחלט ברבנות הראשית כבר לפני מספר שנים לקבוע נהלים ברורים, לפיהם "צורת המאפה לפסח תהיה שונה לחלוטין מהרגיל, כגון: רוחב שונה, נפח, צורה וכדומה". וכן "האריזה תהיה שונה מהאריזה הרגילה בצבע התווית, בכיתוב בולט או זוהר - 'כשר לפסח'". ואם המוצר כשר לאוכלי קטניות או לאוכלי מצה עשירה בלבד, יש לציין זאת באותה הבלטה.
התקדים לאיסור זה
ואין כאן גזירה חדשה שלא נודעה כמותה, שכן כבר אסרו חכמים כיוצא בזה לאפות לחמים ולחמניות בחלב, שמא יטעו לחשוב שככל הלחמים גם לחם זה הוא 'פרווה' ויאכלו אותו עם בשר, ונמצאו אוכלים בשר וחלב. ואם טעות אפו לחם או לחמניה בחלב, לא רק עם בשר אסור לאכול אותם אלא גם לבדם, כדי שלא יבואו לכלל טעות. והרוצה לעשות מאפה חלבי, צריך לעשותו משונה בצורתו, כדי שכל מי שיבוא לאוכלו ישאל ממה הוא עשוי ולא יטעה לאוכלו עם בשר (שו"ע יו"ד צז, א).
האחריות על בעלי החנויות והקונים
כפי ששמעתי, חלה התקדמות מסוימת בשנה האחרונה, וכמה מפעלים החלו להקפיד על הוראות הרבנות. אבל עדיין מפעלים רבים מייצרים לפסח מאכלים שדומים למאכלי חמץ. הוראת הרבנות היא - "סחורה או מוצרים שלא ישווקו על פי הדרישות הנ"ל יוחזרו למפעל". למרות זאת, חנויות רבות מקבלות עוגות וופלים ועוד מוצרים שנראים דומים מדי לחמץ. וראוי שהקונים יעוררו את בעלי החנויות שלא לקבל מוצרים שכאלה לפסח. וגם אם בעלי החנויות נכשלו ומכשילים בזה, על כל קונה וקונה מוטלת האחריות שלא לקנות מוצרים שדומים למאכלי חמץ, כדי למנוע ממשפחתו את האפשרות להתבלבל.
לחנך את הילדים לכך
כידוע, התורה החמירה מאוד באיסור חמץ, עד שאסרה אותו ב'בל ייראה' ו'בל יימצא'. והמשיכו חכמים בקו זה וגזרו שחמץ שהתערב בכשר אינו בטל אפילו באלף. כהמשך לכך, צריך לחנך את הילדים שגם בהיותם מחוץ לבית לא יאכלו מאכלים שדומים לחמץ, כדי למנוע מהם להתבלבל. ומי שאינו מקפיד על כך, עלול לפגוע בחינוך ילדיו.
המבוגרים בוודאי זוכרים עד כמה נזהרו הוריהם מספק חמץ בפסח, ועד כמה הקפדה זו השאירה בנפשם חותם עמוק. ואילו הילדים שגדלים היום עלולים לזכור מהוריהם שמצוות הפסח היתה עליהם כמעמסה. שלא יכלו להתאפק שבוע מלאכול ופלים, עוגיות, לחמניות בורקסים וכדומה, עד שעיקר שמחתם בחג הפסח היתה כאשר הצליחו למצוא מוצרים שנראים כחמץ אבל בכל זאת כשרים, כדי שלא יצטרכו להרגיש כמעט את חומרת הפסח.
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם