שאלה
לפני כמה חודשים בפסח (4 ימים לפני יום הולדתי -אני בכוונה מדגישה כי זה נורא חשוב לי) קרה לי מקרה מאוד לא נעים אני לא רוצה להכנס לפרטים אבל זה נקרא הטרדה מינית ומאוד פחדתי לא יצאתי מהבית כמה ימים או יצאתי רק עם הוריי וגם בגלל שזה היה כמה ימים לפני יום הולדתי הרגשתי כאילו זה קרה בכוונה ואני נורא מפחדת כי אני כבר לא יודעת עם מי לדבר על זה הרגשתי נורא בודדה וכל מה שקורה לי זה דוקא ואני לא יודעת מה לעשות אני מרגישה כאילו לעשות דוקא להורים שלי לראות כל מיני דברים שהם לא מרשים. אין לי כבר כח להתמודד עם זה אני לא יודעת מה לעשות אבל אם תוכלו לעזור לי בבקשה זה נורא חשוב לי ואני נורא מודאגת מזה מאוד תודה(קוראים לי אילת)
תשובה
שלום לך אילת יקרה.
דבר ראשון וחשוב שאני רוצה לומר הוא שאת כן חייבת לדבר ולהתמודד עם ההטרדה המינית שעברת.
אני רואה בזה השפעה על כל התחושות שלך. הטרדה מינית הוא דבר איום ונורא שמשפיע מאוד על הנפש והרבה פעמים גורר תחושות של כעס, פחד ועצב כפי שאת מתארת ולכן חייבים להתמודד עם זה.
יש המון דרכים: את יכולה לפנות לעזרה מקצועית: יועצת ביה"ס, אנשים שמטפלים בהטרדות מיניות - כמו הארגון לסיוע לנפגעות תקיפה מינית (http://www.macom.org.il/rapehelp.asp)
או עצת נפש - קו סיוע עבור הציבור הדתי- הכל נעשה במקומות האלה בחיסיון מלא והם נותנים תמיכה נפשית אמיתית לנפגעים.
מעבר לזה יש כמובן פתרונות נוספים על פי שיקול דעתך (ואנו יותר מנשמח לסייע בכך: בקו בטלפון, באתר וגם לאי מייל שלי שאצרף בסוף) כמו לספר להורים, לפנות למשטרה, לספר לנפש קרובה אחרת כמו: אחות, מורה או מדריכה. אדם שאת באמת סומכת עליו שיוכל להגיש לך את הסיוע שאת נזקקת לו כדי לטפל בטראומה הזו.
אני לא כל כך הבנתי את ההקשר שעשית ליום הולדתך. למה שזה יהיה בכוונה? הטרדה מינית איננה באשמתך אלא אשמת המטריד שלא עצר ביצריו. אין ולא יכולה להיות אשמה או מידה של תלות במעשיך. אדם שמטריד ופוגע - זו אשמתו וכוונתו בלבד. הטרדה מינית אינה עונש שלך בעקבות משהו שעשית.
תחושות הבדידות שאת מתארת הן הגיוניות- ועובדה היא שאת מקשרת אותן לאירוע ההוא. פגעו בך מאוד ולא דיברת על זה עם אף אחד- והסוד הפך גדול גדול ומעיק על הלב ומעסיק אותך מאוד- אז ההתרחקות שלך והבדידות הן תוצאה ישירה של זה. לכן אני מאמינה שאם תשוחחי על זה- זה יקל עליך ותוכלי להשתחרר מהמשא הכבד שעל כתפיך, ולו במעט.
את מתארת שאת עושה מעשים שהוריך לא מרשים לך. אני חושבת שזה חלק מזה שאת כן רוצה לדבר, כן רוצה לשתף במה שמעיק עליך- ומנסה למשוך את תשומת ליבם שמשהו עובר עליך. לא יהיה יותר קל לפנות אליהם ולדבר איתם? אין שום סיבה בעולם שהם יכעסו עליך! את לא עשית שום דבר רע. יתכן ויש דבר שאת חוששת ממנו אבל ההורים שלנו- חלק מהעניין שהם הביאו אותנו לעולם הוא שהם מתמודדים לא רק עם הדברים הטובים. הורים ומשפחה- זה לכל החיים ולכל ההתמודדויות. אני חושבת שתתפלאי לגלות שהם מסוגלים להתמודד ולעזור לך.
מעבר לזה- לפעמים אנחנו "שוכחים" מה המטרה בכך שההורים לא מרשים לנו דברים. האם זה סתם? ודאי שלא, הרי יש להם מטרה מסויימת שאם תחשבי עליה תוכלי להבין אותה ולרדת לעומקה. כשההורים שלך אסרו עליך לראות דברים מסוימים זה לטובתך- כדי לשמור על תומתך, על מחשבותיך נקיות, שפתך נקיה ועוד ועוד. האם את רוצה לפגוע בכל זה? ודאי שלא- בשבילך ולא בשבילם! בגללך , כי את רוצה להיות טובה יותר, ולא בגללם! העשיה דווקא היא כי לא טוב לך, ואני רואה הקלה במצבך רק עם התמודדות עם מה שהיה ולא להדחיק את זה ולנסות להתנהג כאילו וזה לא היה.
אני מקווה שהבנתי הכל נכון ואם לא תמיד ניתן לשאול שוב .
אנחנו כאן בשבילך!
שלומציון
shlomtsionk@yahoo.com