ספר שמואל א'

שלום וברכה
התמונה מעט יותר מסובכת ממה שאת מתארת:
א. את שופטת את שאול לאור מה שאת יודעת. אולם אנחנו צריכים להעריך את שאול לאור מה שהוא ידע באותה תקופה. הוא לא ראה את עצמו נלחם נגד דוד בשל קנאה, אלא בשל אחריות גדולה למלוכה מאוחדת ולמלחמה נגד מורדים. דוד המלך נראה בעיניו כמורד במלכות, ועל כן הוא לא ראה במלחמה בדוד חולשה כלשהי, כי אם להפך – משימה שעניינה להציל את ממלכת ישראל מפירוד ומהתמוטטות. לגבי נב עיר הכהנים – המידע שהגיע אליו מדואג האדומי היה שעיר הכהנים משתפת פעולה עם מרד, שכאמור – המרד עצמו עלול לסכן את המלוכה הישראלית הצעירה. אם כן – בעיניו של שאול לא זו בלבד שהוא לא פועל נגד הדת, אלא להפך – מכוחה של הדת הוא פועל כדי לשמור על הממלכה המאוחדת.
ב. בד בבד עם הפסוק שצטטת יש פסוק אחר האומר "באבוד רשעים –רינה". מדברי הגמרא עולה כי מותר לשמוח במות אויבך, ויותר מזה – כאשר מדובר על מי שעשה לך עוול וממש רואים עין בעין כי הקב"ה נקם את נקמתך ופעל נגדו, זה מקום בו מודים לריבונו של עולם על כך. שימי לב שלא כתוב שהוא שמח אלא שהוא מברך את ד' על כך שהקב"ה נקם את נקמתו.


כל טוב