שאלה
הסופר אמנון שמוש כתב מאמר בידיעות אחרונות בענין "השד העדתי" ובין היתר המשפט דלקמן:
"עד שעליתי לארץ, לא ידעתי ולא שיערתי שיש בעם היהודי אשכנזים וספרדים ושאני נמנה עם הספרדים. לא העליתי בדעתי, אז בשנת 1938, עד כמה הנושא הזה ישפיע על חיי"
ואני שואל עד מתי ענין זה ישמש כנושא במדינתינו. בעיקר אצל הדתיים? עד מתי יופיעו המלים האלה כנושא מטופל, נלעס ונלעג בחיי העם הזה?
מתי יבינו הרבנים שדואגים כל כך אם מותר לי לאכול קטניות בפסח או לא, ולא מפריע להם שהענין הזה יביא להקמת 2 עמים במדינה? עם האוכל קטניות בפסח והאחר לא.
איפה עוד, מהוים קטניות ומקום לידה מבחן לאיזה עם אתה שיך?
תשובה
שלום וברכה
יש שני מוקדים שמעצבים את התשובה לשאלה זו:
א. לא ניתן באופן כוחני ומלאכותי לבטל מסורות שהצטברו במשך מאות שנים. אנשים מחוברים לנוסחים שלהם, למנהגים שלהם, למסורת שלהם, והם שומרים עליה, והניסיון לעשות "כור היתוך" מלאכותי נכשל בכל כך הרבה מדינות בעולם, עד שמוטב שכלל לא לנסות שוב לטעות באותה טעות. לא זו בלבד, אלא שאנו מאמינים בגיוון המיוחד הזה, שהיה קיים גם בימי השבטים, וגם במאות השנים האחרונות.
ב. בד בבד, הפער בין העדות השונות הולך ומצטמצם בחברות מסוימות. בתוך החברה הדתית, בולטת לטובה הציונות הדתית, שבשל קהילות מעורבות ועוד יותר משפחות מעורבות - אט אט הולך הפער ונסגר, ואולי לאט מידי, אבל בהתמדה ובעקביות. זה אחד הנושאים המופלאים והחשובים מאוד.
כל טוב