שאלה
בס"ד
שלום כבוד הרב.
עכשיו אני בכיתה י"ב וכשהייתי בכיתה ז' או ח' הייתה לאח שלי חברה (עכשיו הם כבר לא חברים).
ומצאתי בחדר שלו מכתבים שהיא כתבה לו וקראתי בערך שתיים שלוש ומאז אני מרגישה לא טוב עם זה כי אני יודעת שזה ממש לא בסדר מה שעשיתי ואני פשוט לא מסוגלת להגיד לו את זה אני ממש מתביישת ולא מסוגלת להגיד דמיינתי לי איך אני עומדת מולו ואומרת לו והיה לי קשה לדמיין את זה אפילו עכשיו אני מתביישת לספר לכם אבל אני לא יודעת מה לעשות כי אולי צריך שהוא ידע כדי שאני אבקש סליחה או שאני יכולה לבקש סליחה באופן כללי אני חושבת שאולי עדיף שהוא לא ידע כי ברגע שהוא ידע הוא התבייש ולא ירגיש נח במיוחד שהם כבר לא חברים.. השאלה האם אני חייבת להגיד לו ולבקש סליחה או שאפשר לוותר על זה ולבקש סליחה על הכל בלי לפרט?
אני למדתי את הלקח וברור לי שהיום לא הייתי עושה דבר כזה.
תודה רבה וחתימה טובה!
תשובה
שלום
יש בזה מחלוקת ראשונים ואחרונים, האם לבקש סליחה על דבר שאינו ידוע כלל לנפגע.
להלכה נראה שעליך לגשת ולספר לאחיך על המעשה, ולבקש סליחה ממנו.
שתפי אותו בעצם ההתלבטות שלך כאן, בחשש שיפגע מהזכרת העניין, אך אמרי לו שהכנות ביניכם כאחים חשובה מזה, והיא הבסיס למשפחה תומכת ולסליחה אמיתית.
במקרים אחרים בהם הנפגע יפגע פגיעה חמורה מסיפור החטא שנעשה כלפיו, יש להמנע.
כל טוב