שאלה
בס"ד
תודה לרב על התשובה המפורטת!
אשמח אם תציין בפניי איפה אפשר להשים את הגבול בין מה שהומצא (אגדות ומדרשים) למה שאמיתי.
כי לע"ד לתת תשובה לעצמי או להתחזק ע"י דברים שלא היו קצת מרגיש לי בעיתי...
סתם דוגמא. אם אני רוצה להתחזק בכיבוד הורים ואני קורא על דמא בן נתינא לדוגמא ואני לא יודע אם זה קרה או לא זה מפריע לי... איך אפשר ללמוד מוסר או להתחזק ממשהו שלא קרה?
תודה רבה וכל טוב!
תשובה
שלום
כבר הרמב"ם כתב שהגבול הוא דק, ויש להיות חכם גדול כדי לדעת מה כפשוטו ומה לא.
הרשב"א כתב בשו"ת דברים חריפים על מי שטוען שדברי התורה וחז"ל כולם הם דרשות לא כפשוטו.
ישנם דברים שברור שהם כפשוטו, לדוגמא הסיפורים ההגיוניים בחז"ל, אלא שמסתתר גם בהם עומק, ולא רק מה שנראה מקריאה ראשונה.
ישנם דברים שברור שאינם כפשוטם, כדוגמת דרשות רבה בר בר חנה העמוקות.
ישנם דברים גבוליים, לדוגמא הסיפור שרבה שחט את רבי זירא בפורים. או הסיפור על חוני המעגל שישן שבעים שנה (תרדמת? דרש?).
יש לדעת שמה שנלמד מיראת שמיים ובעומק, יש סייעתא דשמיא להבין אותו כראוי.
וד' יאיר עינינו בתורתו