סיום קשר, ושאלות אמונה

בס"ד

שלום אחי,

אני כל כך מצטער לשמוע על הפרידה שלך.
אני מבין את הקושי שאתה ניצב בפניו. השיבה בתשובה היא משימה לא פשוטה בפני עצמה, דורשת שינויי הרגלים רבים, בנייה מחדש או אפילו לידה מחודשת..

כאשר קורה דבר שמקשה עוד יותר על העלייה בהר, הקשה גם כך- יכולות לפתע לצוץ שאלות ישנות או חדשות. למה בעצם אני מטפס למעלה..? מה אני מחפש שם?!
מכיר את התחושה הזו שכשהולכים בטיול ארוך וקשה במיוחד, ומגיעים לפתע לקטע אחד במסלול שכבר מרגישים גמורים.. הרגליים כבדות ומשופשפות, חם כל כך והזיעה כבר נכנסת לעיניים. בקושי מצליחים לראות את הדרך.. ולפתע מוצאים את עצמנו שואלים- למה הגענו בכלל לטיול הזה..? פתאום גם נקרעת הנעל.. זו כבר בכלל באסה.

ב"ה אנחנו כבר לא נמצאים באותו המקום, עברנו אותו. תראה איפה אנחנו עכשיו- צוחקים על מה שהיה. על איך שזה החליק למים, ואיך נקרעה לשני הנעל...
אמנם קל להסתכל על העבר ולהסתכל עליו במבט אופטימי, אבל צריך לדעת שהעתיד הזה מגיע בע"ה. אנחנו צריכים לדעת להתקדם אליו, בנחישות, להוסיף עוד כח ולהתפלל לקב"ה כמובן.

בטיול אפשר תמיד לחזור אחורה כשרוצים. ישנם שלבים שכבר פחות ´כדאי´, אבל העיקרון זהה. בכל מקרה כדי לצאת משם- צריך עוד קצת מאמץ וזה כבר מאחרינו.
כאשר יש לנו משימה קצת יותר גדולה מטיול, כשהמטרה לשמה יצאנו מהבית היא בעלת ערך נעלה בעינינו, והדבר יקר לנו- זכירת המטרה וידיעתה תוכל לעזור לנו בשלבים הקשים של הדרך.

לכן אולי דווקא עכשיו כדאי לך לקחת עם עצמך איזה פסק זמן קצר, אתנחתא ורגיעה מהפגישות הדורשות הרבה בנייה משותפת, הרבה הכלה של הזולת ופתיחות לקבל את האחר.
על ידי לימוד תורה שהיא ´איילת אהבים ויעלת חן´ תמצא גם יותר נחת, וגם תוכל להכיר יותר את עולמך הפנימי, עולמו של כל יהודי. ´עשה לך רב, וקנה לך חבר, והוי דן את כל האדם לכף זכות´.

יש קושי, וצריך לדעת גם להכיר בקושי ולכאוב אותו. אין צורך לברוח ממנו, אך גם אסור לנו להתחפר בו יותר מדי, אם ברחמים עצמיים ואם בעיסוק רב מדי בקושי. צריך לדעת לתת לפצעים להתאחות..
את הדרך בה אנו נמצאים אפשר לעבור בשתי דרכים. או לחלוף על פניה, או להתגבר ולעבור אותה עם מציאות בדרך. ´ואוו- הכרתי מקומות חדשים, למדתי על צמחים ובעלי חיים חדשים וראיתי נופים מדהימים!´
היה קשה- אבל נעבור את זה, ואפילו נצא עם הרבה כחות. גם באישיות וגם בקשר לקב"ה ולתורתו.

אדרבה! זה הקושי שיכול לבנות ולעזור לך לגלות ולהגביר כחות חדשים.

וכפי שאמרתי לך, אני חושב שכרגע לא כדאי להיפגש.
אולי זה אפילו יכול לגרוע מבחינתך ולהקשות עליך.
כשאנחנו נפגשים- אנחנו מקיימים מצווה. אנחנו רוצים להקים בית בישראל.
אם אנחנו לא עושים מעשה כזה מתוך מטרה קדושה וטהורה, אלא בשביל נהנתנות פרטית, בשביל סיפוק יצרים- זו כבר נפילה. נפילה מחשבתית שיכולה להוביל גם לנפילה רוחנית מעשית, ואפילו אם לא רצינו בה.

אחי..
חזק ואמץ!

זכור שבעלי תשובה עומדים במקום שצדיקים גמורים אינם עומדים בו,
והקב"ה מנסה כל אדם לפי כחו.
אתה ששבת בתשובה, וכבר עשית כברת דרך לא קלה- בוודאי יש בך כחות גדולים ועצומים..!

אגב, כדאי אולי לקרוא את הספר של צבי אייל- ´אוהב ימים´.

אם תצטרך דבר מה- בשמחה רבה!

ניר
nirka10@gmail.com