שאלה
יש משו שממש מציק לי! בקשר לסיגנון הלבוש.
אני אישית חושבת שהפנימיות היא הדבר היחיד שמראה על הבנאדם ושאי אפשר לקבוע עליו משו לפי החיצוניות.
אבל הבנתי את כל הקטע של הצניעות- לא להכשיל, כבוד של האישה, וכל הבלה- בלה הזה.
אז קיבלתי את זה.
מה שאני מדברת עליו הוא לבוש צנוע באמת (וזה לא שאני מתירה לעצמי או מקילה. שאלתי רבנים.)
אני לא הולכת עם גרביים או משהו בסיגנון, אבל לבושה בצניעות, חשוב לי להבהיר.
עכשיו- בחברה שלנו (הכללית, דתיים לאומיים) יש סטיגמות- זאת רוחניקית, השניה פרחה וההיא ככה ככה....
ואני- אוהבת סיגנון לבוש מסוים שלפי מה שאנשים אומרים הוא לא מראה על יותר מידי דתיות. אבל לי , ברוך ד', לא איכפת ממה שאנשים אומרים או חושבים עלי. רציתי לשאול אם אני צריכה לעשות מה שמקובל, זאת אומרת- סיגנון חיצוני של דוסית, או להמשיך במה שאני אוהבת (מה שכמובן צנוע)????
מישהיה אמרה לי פעם- אם את דוסית מה הבעיה להראות את זה לבחוץ? מה איכפת לך???
מה עושים??
תודה מראש.
תשובה
שלום יקרה.
אני ממש מבינה לליבך. גם לי היה מאוד קשה להתלבש בדרך שאני לא מאמינה בה.
לעניות דעתי יסוד הדברים הוא לא רק במה שאנשים אומרים לך, אלא יותר במה שאת מאמינה.
אני גם אמרתי שאין משמעות ללבוש החיצוני, ושמה שבלב הוא הקובע. עד שהתבגרתי , והסתבובבתי בין אנשים, וראיתי דברים, והבנתי שיש משמעות מאוד גדולה לאיך שאתה נראה.
ואני אתן לך דוגמא:
מה היית אומרת אילו חברת כנסת מאוד חשובה היתה מופיעה מול נשיא ארצות הברית עם גופיה ומכנס קצרצר?
מה היית אומרת על חבר כנסת שמציע את מועמדותו לראשות הממשלה בבגדים זרוקים, מה שנקרא "שנטי"?
אני בטוחה שהדבר היה גורם לך לחשוב פעמיים על רצינותם של אותם אנשים, שלא לדבר עם הערך שלך כלפיהם.
ולמה?
כי יש למראה חיצונית חשיבות.
אומרים שיש לך חמש שניות כשאתה פוגש אדם חדש, לעשות עליו רושם- מה שנקרא "רושם ראשוני". וזה הרושם הכי חזק שיהיה לו עליך. רושם שיהיה מאד מאד קשה לשנות אחר כך. לכן תמיד אומרים בראיון או מקום שחשוב לך מה יהיה איתו להשקיע בהופעה חיצונית ראויה ולתת בחמש דקות הראשונות את מה שהכי טוב אצלך.
ברור! שמה שחשוב זה הפנימיות, ושטוב הבן אדם משנה ולא מראהו, אך במציאות הדברים עובדים אחרת.
לצערנו המציאות שלנו מאוד מוחצנת, ואיך שבן אדם נראה מאוד משמעותית.
אם את תבואי זרוקה לראיון עבודה למשרד עורכי דין אף אחד לא יסתכל עלייך, גם אם תהי מאוד מוכשרת וחכמה!!
חוץ מזה, מראה חיצוני מבטא פנימיות.
הסתכלי רגע על חברייך. אחד שהוא רציני יותר יתלבש הרבה יותר מסודר, הסטייליס ישקיע הרבה יותר בעצמו, ואחד שהוא קצת יותר רוחני יתלבש בצורה זרוקה יותר.
למה?
כי בגד מבטא משהו פנימי.
שוב, אין זה אומר אם אתה דתי יותר או פחות, ואין זה אומר אם אתה אדם טוב או לא. מה שאני מנסה להגיד זה שלבגדים יש חשיבות מבחינת הסביבה, ובגדים מבטאים איזשהו צד פנימי.
השאיפה שלנו כבנות, זה לא להחצין את החיצוניות שלנו, אנו רוצים שיכירו אותנו ויאהבו אותנו לפי הפנימיות שלנו. על כן, למה לנו למשוך תשומת לב דרך מראה חיצוני??
וכל זה בלי להתייחס לכבוד האישה ולהלכה, "כל כבודה בת מלך פנימה",והצד הברור מאליו.
אני מקווה שהבנת את כוונתי באומרי שלבגדים יש משמעות.
חז"ל שידעו את לב כל אדם- הבינו ורצו באמת שהכבוד של האישה יהיה עקב הכרת פנימיותה ועומקה ולא זלזול שנובע רק מהכרתה החיצונית, ועל כן הם קבעו גדרים.
הרי לא יתכן שכל אחד יקבע לפי דעתו מה צנוע ומה לא.
אם בגדיך מבטאים את אישיותך, כמו שאת [באמת] רוצה, והם אינם נוגדים את דעת ההלכה, אזי את הולכת בדרך הנכונה, ואיך צריכה להקשיב לדעתם של אחרים.
כלומר ההלכה היא איזשהי גדר, איזשהו אורח חיים לתוכו את יוצקת את אישיותך, פנימיותך, אופייך.
אך שוב, כדאי שתבררי עם עצמך עם את לבושה כי כך את רוצה ולא כי כך אחרים רוצים או כי זו הדרך שלך למרוד במסגרת.
תחשבי על זה...
נקודה אחרונה לסיום, מטבעם של אנשים אנשים מקטלגים. בן אדם מטבעו אוהב דברים ברורים ומוגדרים. איך את יודעת אם אדם חילוני או דתי? על ידי המראה שלו. תרצי או לא תרצי כך את מגדירה אותו לשם התחלה על פי מה שאת רואה. זה לא אומר כלום על מי שהוא באמת. כך עובד המוח האנושי- ע"י קטלוג. אני רק רוצה שתביני את הסביבה, ותביני ממה נובעות הגדרות האלה. זה לא אומר שאנחנו מצדיקים זאת או לאו- רק מציינים עובדות-זו המציאות בה אנו חיים, לצערנו או למזלנו...
אני מקווה שעזרתי.
את מוזמנת לכתוב לי שוב, על נושא זה ו/או על נושאים אחרים... בשמחה!!
אור וטוב,
והצלחה בכל!
שלך,טל.
tlalosh@shoresh.org.il