נשים דיינות

מני שלום,
שאלה זו שאתה שואל היא שאלה עתיקת יומין, ונשאלה על ידי הראשונים שעונים מספר תשובות,
תחילה נבאר במי המדובר,
לגבי דבורה כתוב: "והיא יושבת תחת תומר דבורה בין הרמה ובין בית אל בהר אפרים ויעלו אלי´ בני ישראל למשפט",
והקשו הראשונים: והלא אשה פסולה לדון?
ועל כך יש מספר תירוצים שמסבירים מדוע דוקא דבורה יכלה לדון, ולא נשים אחרות בימינו: א. שלא היתה שופטת, אלא רק היתה אומרת מה ההלכה, כמו בימינו לפתוח שולחן ערוך, ולהראות לנידונים, כדי שיבינו לבד את הדין. או שהדיינים עצמם היו נושאים ונותנים איתה בהלכה, בתור ייעוץ חיצוני, אך לא בתור דיינת ממניין הדיינים.
ב. שברגע ששני אנשים מסכימים לקבל על עצמם את האשה בתור דיינת, הם יכולים, ובמקרה של דבורה כל עם ישראל קיבל על עצמו, כיון שהיתה נביאה ושופטת.
ג. אין כוונת הפסוק לומר שהיתה שופטת כפשוטו, אלא שופטת במובן של ´בימי שפוט השופטים´, כלומר מלכה ומנהיגה של ישראל.
הירושלמי בכל אופן פוסק שאשה כשרה לדון,
אך ההלכה התקבלה בשולחן ערוך, לפי פירושיהם של הראשונים שאשה פסולה לדון, לכן אין למנות אשה להיות דיינת.
בברכה,
עקיבא כהנא