נשים=פיתוי?! (על מעמד האשה ועל צניעות)

שואלת יקרה,

שאלת מעניין מאוד, ואני חושבת שהיא מעניינת כמעט כל בת באיזשהו שלב בחיים.
אני מניחה שאין איזו תשובה חד משמעית שיכולה לענות לך על שאלתך, ואני מאמינה שזה מאוד תלוי בתפיסה גם של הבנים, וגם של הבנות.
אני מאמינה שיש בנים שהיו נוהגים אחרת, גם אם הם ממש דתיים, ומקפידים.
ואני גם מאמינה שיש בנות שהיו רואות את "ההתעלמות" של הבנים מנקודת מבט אחרת לגמרי.
מה שבטוח, לדעתי, הוא שזה תלוי מאוד מאוד בהסתכלות. בייחוד של הבנות עצמן. איך הן רואות את עצמן במציאות כזאת, איך הן תופסות עצמן באופן כללי, ולאן הן לוקחות את ההתנהגויות של הבנים- קיצוניות ככל שיהיו...
ובכל זאת , יש לך תחושות מסוימת, שאני בהחלט מבינה מאיפה הן מגיעות (!), אז אני אנסה להגיד לך איך אני רואה את הדברים.. וכך אולי תוכלי לאמץ לך תפיסה קצת אחרת...

אני מאמינה שהתורה לא מקפחת את הנשים בשום מובן! מבחינתי אין מושג כזה של "מעמד האישה", לאישה אין מעמד מיוחד, בדיוק כמו שלגבר אין מעמד מיוחד. שני המינים נבראו בצלם אלוקים, ולשניהם יש תפקיד מסוים בעולם. גם ברמת האישיות- כל אדם ותפקידו, וגם ברמה היותר כללית- כל מין והתרומות שלו לעולם.
שני המינים יחד, כאשר הם מגיעים לאיזון הנכון, מתוך קדושה אמיתית וטהרה, בונים יחד את הדבר הנפלא ביותר- את המשכיות העולם. והם אחראים עליו מהרגע הראשון. אני חושבת, שדווקא בקשר זוגי, אמיתי, דווקא במציאות של קדושה וטהרה כאשר ילד בא לעולם, מתבטאת בצורה היפה ביותר ההרמוניה בין שני המינים.
ואפשר עוד להרחיב על זה המון.. אני רוצה בכל זאת להתמקד בשאלתך.
אני חושבת שהאיסורים לא לדבר דברי שחוק עם האישה, לא להתבונן ביופיה של אישה (שאינה אישתך) סתם כך, הם איסורים חשובים מאוד, לשני המינים.
כמובן, שיש אנשים שמחמירים מאוד ולא מדברים בכלל עם בנות, ואף קוברים את ראשם באדמה כדי לא להגיע לידי....
אבל זו החמרה כמו כל החמרה אחרת.. ואני לא חושבת שצריך להסתכל עליה בצורה אחרת. נכון, זה לפעמים נראה קצת פוגע. אבל בת שבטוחה בצניעותה, ומבינה שאלו בסה"כ החמרות שנועדו להגן עליו וגם עליה, לא תעשה מזה ענין גדול.
אי אפשר להתכחש לזה, שהמציאות של שני המינים יחד היא בעייתית. מצד אחד. מצד שני דווקא אותה בעייתיות, כשהיא באה במקום הנכון ובזמן הנכון, היא הופכת למשהו גדול וקדוש מאוד מאוד! וחשוב לזכור את זה!
יכול להיות שיש אנשים שיותר קשה להם, אז הם ממש מחמירים עם עצמם, ושמים לעצמם גבולות. או שהם רואים בחמרות האלה חלק מבניין חשוב באישיות שלהם, ובבניין המידות שלהם. ואסור לזלזל בזה.
תראי, את בטח יודעת שהדברים יותר מורכבים. המציאות הזאת היא מציאות מורכבת, ואנו לומדים לחיות בתוכה במהלך כל חיינו.
אני לא חושבת שאת צריכה להתרגש מהדברים, ולתרגם אותם כתפיסה נחותה שלך, או כ"מעמד אישה" נמוך. לא ביהדות ולא בכלל.

נשים צריכות להיות שלמות עם עצמן, עסוקות בפיתוח האישיות שלהן, ולבחור תמיד את הגישה שמתפחת אותן, ומעמידה אותן במקום הראוי ולא את אלה הגוררות למחשבות של נחיתות ונמיכות קומה. (וגם לא לאלו הקוראות לעליונות ופמניסטיות מוגזמת. קיצוניות אף פעם לא הועילה..)

לסיום- ראי את הדברים בנחת, מתוך אמונה, ענוה ויראת ה´.
אני ממליצה לך בחום על הספר אמונות של הרב הס. שם יש כמה פרקים מרתקים בנושא מעמד האישה.
אולי אם תביני את מקומה האמיתי של האישה ביהדות, תוכלי להסתכל על הדברים אחרת..

בכל מקרה, אני כאן.
אשמח להרחיב איתך את הדיון.

כל טוב,
טל.
tlalosh@gmail.com