שאלה
שלום לכבוד הרב,
נר הזיכרון שהדלקנו בערב יו"כ נכבה במהלך היום. אציין שזה לא עבור עלוי נשמה כי ב"ה בני משפחתי בחיים (בבריאות עד 120) אלא כמנהג.
זכורני שקראתי בספרו של ש"י עגנון "ימים נוראים" (אם איני טועה) בשם ספרים קדמונים שמי שכבה לו נר של יו"כ צריך מאד לדאוג ושיש לכך משמעויות נסתרות ל"ע.
מה עלי לעשות? מה זה אומר על תפילותיי במהלך יו"כ?
תשובה
שלום רב,
יש קפידא בספרים על נר שהודלק לפי מספר בני הבית. וכך כתוב בשו"ע
שולחן ערוך אורח חיים סימן תרי
סעיף ד
נוהגים בכל מקום להרבות נרות בבתי כנסיות, ולהציע בגדים נאים בבית הכנסת. הגה: ונוהגים שכל ג איש, גדול או קטן, עושין לו נר (מרדכי ומהרי"ו)* גם נר נשמה לאביו ולאמו שמתו (כל בו), וכן נכון, וכן כתבו מקצת רבוואתא* ואם כבו נרות אלו ביום הכיפורים, אין לומר לאינו יהודי שיחזור וידליקם (מהרי"ל מהרי"ו). מי שכבה נרו ביום כיפור, יחזור וידליקנו במוצאי יום כיפור, ואל יכבנו עוד, אלא יניחנו לדלוק עד גמירא וגם יקבל עליו שכל ימיו לא יכבה במוצאי יום הכיפורים נרו, לא הוא ולא אחר, (כך נמצא במנהגים ישנים).
כל טוב,
חיים רטיג , ישיבת ההסדר "בינות" רעננה.
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם