נראה לי שאמא אוהבת את אחותי יותר

שלום לך יקרה!

ראשית כל אפתח ואומר- שאת פשוט מקסימה!

זה כל כך מרגש לקרוא את הכנות שלך, את היכולת שלך לומר כל כך בפשטות את רגשותייך.
זה ממש מקסים בעיני.

ועוד יותר מכך- נדמה לי שהיכולת שלך לזהות את רגשותיך, זה כוח עצום שיש לך. היכולת לומר בפשטות מה שאנו מרגישים- זה כוח גדול. זה לכשעצמו יכול להביא לשינויים גדולים, לצמיחה והתקדמות.

ולשאלתך.
סיפרת כי יש לך אחות גדולה שמאוד קשורה לאימך, תיארת כי יש להם קשר חזק מאוד וזה קצת קשה לך וגורם לך לקנאה. כתבת כי התלבטת אם לדבר עם אימך על כך אבל החלטת שזה לא שייך.

ואני רוצה לשאול אותך, מדוע? מדוע זה לא שייך?

דווקא נדמה לי שאת, אם הכנות והמודעות שלך לרגשותייך יכולה לבטא זאת יפה מאוד מול אמא.
ואולי אפילו- במכתב. לכתוב (או לומר) לאמא עד כמה היא חשובה ויקרה לך. לומר לה שחשוב לך להרגיש שהיא אוהבת אותך, ושלפעמים את מרגישה שהיא יותר אוהבת את האחות הגדולה, וזה קשה לך...

נראה לך אפשרי לכתוב לה דבר כזה? זה נראה לך יועיל?

בדברייך את מתארת הרגשה קשה מאוד.
את כותבת שאת מרגישה שאת אינך מספיק טובה כמוה. זה בטח כואב או קשה כפי שכתבת.
ובכלל, התחושה הפנימית שאמא אוהבת את האחות יותר מאשר אותך- זה בוודאי לא פשוט לשום אדם.
אני בהחלט מבינה את רגשותייך.

עם כל זאת נדמה לי שאת עצמך כתבת את התשובה בסוף דברייך.
ניסחת זאת פשוט מקסים, אז רק אעתיק זאת כפי שכתבת בדיוק-
"יש לי טיפה נסיון ואני יודעת שכשהאדם חי את המהות שלו, ובמקרה שלי- עדינות, אז הוא מקבל את היחס הכי נעים בעולם והוא מרגיש הכי מספיק בעולם, ובכלל לא רוצה להיות מישהו אחר. כנראה שאני לא שלמה עדיין עם מי שאני".

כשאנחנו באמת, באמת שלמים עם מי שאנחנו- אז איננו תלויים בסביבה ובדעותיה כלפינו.
אנחנו שלמים עם עצמנו, בפשטות. וממילא איננו רוצים להיות מישהו אחר, אלא להיות- אנחנו. זה הכי משמח אותנו, להיות מי שאנחנו.

אך עם כל זה נדמה לי כי המקום הזה, המקום הנפלא הזה- הוא מקום גבוה.
הוא מקום גבוה של אמונה וביטול לה'. הוא מקום אמיתי ומהותי של קבלה ואהבה מושלמת שלנו לעצמנו.
בכדי להגיע לשם זה דורש עבודה רבה ומרובה. זה תהליך. זה לא ביום אחד.

עוד יותר מכך- בשאלתך אינך מדברת על כך שאת נפגעת מחברה, או מדודה, את מדברת על אמא שלך.
אמא. אמא- היא הדמות שאנחנו הכי רגישים ממנה בעולם. היא הדמות הכי קרובה אלינו נפשית, הדמות שאולי אנו הכי הרבה כועסים אליה, אך גם הכי הרבה קשורים אליה. אמא. כשאמא פוגעת או מעליבה- זה הכי קשה.

הרי מה כולנו מחפשים, צריכים? שיאהבו אותנו. שנרגיש אהובים ורצויים.
וממי אנחנו הכי הכי צריכים להרגיש זאת? מאמא.

וכשאיננו מרגישים זאת מאמא, או שמרגישים זאת בצורה חסרה- זה כואב. כואב עד מאוד מאוד.

לכן חשוב לי קודם כל, שתביני את עצמך ואת רגשותייך. זה באמת לא קל. לא קל.

אלא מה? שאולי אולי אינך מפרשת את אימך נכונה.
אולי, כפי שציינת זאת ברמז בשאלתך, אולי האחות הזו היא היתה דווקא מעט יותר "קשה לחינוך",
וממילא בה השקיעו יותר זמן וכוח. אך זה לא אומר שאותך אוהבים פחות.

זה כמו למשל, שיש ילד חולה בבית, כמה ההורים משקיעים בו? המון המון.
שאר הילדים מרגישים שאותם אוהבים- פחות. והם מרגישים פגועים.

אך בעצם, זה לא שאותם אוהבים פחות, אלא שכרגע, האח הזה- זקוק ליותר.
זה עדין לא הופך זאת ליותר קל מבחינה רגשית, אך וודאי שכשבשכל הדברים מתיישבים יותר טוב, זה גם יכול להשפיע על הלב ועל ההרגשה שלך.

עם כל זאת, איננו רוצים לוותר על העבודה הפנימית שלך- לקבל ולאהוב את עצמך- כפי שאת.
כמו שאת. אמנם אמרנו שזה תהליך ארוך, עבודת חיים- אך אנחנו צריכים להתחיל אותו, להכנס למסע של אהבה וקבלה...

זו עבודת חיים שכולנו מצווים לעשות.

ברשותך אתן לך שתי תרגילים קלים מאוד.

תרגיל א'- תחשבי על חברה טובה, הכי טובה שלך- ותשאלי אותה בדמיונך- מה היא אוהבת בך?
תרשמי לעצמך את כל התכונות הטובות שהיא רואה בך.
ביום למחרת תכתבי ליד כל תכונה שאמרה לך חברתך- מה טוב ומועיל בתכונה הזו? איך זה מתבטא אצלך בפועל?

(למשל- עדינות- תכונה שמסמלת לעיתים קרובות יכולת של נתינת מקום לאחר, התחשבת באחר וכדומה(

וכך, בכל יום, במשך 40 יום, תעברי על הרשימה ומידי פעם תוסיפי עוד תכונה או שתיים שגילית על עצמך בתקופה האחרונה.

תרגיל ב'- במשך 40 יום (לא פחות, אפשר יותר) בכל לילה לפני שאת הולכת לישון, ובכל בוקר כשאת קמה, תאמרי לעצמך 10 פעמים- לאט ובקול: "אני אהובה וטובה כמו שאני. אני מקבלת את עצמי באהבה רבה. אני מקסימה ושלמה". (את יכולה כמובן לחבר לעצמך משפטים שמדברים אליך יותר)

את מוזמנת לעדכן אותי בעוד 40 יום היכן הדברים עומדים.

אבל לא לשכוח- להתמיד!! בכל יום- 40 יום לפחות!

שואלת יקרה,

אני מעריכה מאוד את שאלתך החשובה, ואת הנכונות שלך לעבוד על עצמך ולהגיע למקום טוב יותר.
אשרייך על כך.

ה' יברך אותך ותזכי לאהוב ולקבל את עצמך בצורה שלמה- כמו שבאמת מגיע לך.
כי באמת, במהותך- בנשמתך- את שלמה ומושלמת.

חזקי ואמצי בכל,
אודליה.
odelyaf@gmail.com