שאל את הרב

נפרדתי ממנו - עשיתי נכון?

חדשות כיפה חברים מקשיבים 25/08/05 02:38 כ באב התשסה

שאלה

שלום

אני בת 15 וחצי והכרתי מישהוא בטיול לא חשבתי בכלל על חברויות וכ"ד

אבל ביום האחרון של הטיול הוא שאל אותי אם אני רוצה לשמור על קשר

ואמרתי שלא בזכות כול מה שקראתי באתר

ומאז אני ממש מרגישה רע

כי מצד אחד עשיתי את הדבר הנכון (הסברתי לו והוא ממש העריך אותי והודה לי ואמר שאני ממש צודקת)

אבל מצד שני אני מרגישה כאב כי הוא בן אדם אחלה ולא פגשתי אף פעם בן אדם כזה

הוא ממש צדיק כזה

ויש לי עוד שאלה

יצא לי כמה פעמים שאמרו לי שבנות לא מבינו איך ראש של בנים עובד

אני לא חושבת שבנים ובנות זה אותו דבר אבל כמו שבת מתגברת על יצר גם בן יכול ולא כול דבר צריך "להדליק" אותו

אשמח אם תרחיבו בתשובה ושבן יענה לי

תודה רבה

אני

תשובה

שלום לך.

אשריך ואשרי חלקך! עמדת בנסיון גדול, הלואי על כל עם ישראל. אכן, יצירת קשר בגיל מוקדם מדי יכולה ליצור המון נזקים. חשוב שתהיי עסוקה כעת בבניין האישיות שלך ולא במציאת חן והשקעת הכוחות בקשר עם מישהו אחר. אני בטוח שאחרי שתפתחי בעצמך את הכוחות שלך תוכלי ליצור קשר הרבה יותר עמוק, אמיתי וחזק. לא פיספסת שום דבר. גם הוא צריך עוד הרבה לבנות את עצמו, כמו כל אדם, ואם הוא היה מתחיל להיות איתך בקשר היה לו קשה מאוד להתרכז בזה. אל תדאגי. יש עוד בחורים טובים בעולם וכשיגיע הזמן המתאים, ותצטרכי למצוא מישהו שמתאים לך, ה´ ישלח לך את הטוב ביותר עבורך. אין סיבה שזה יעסיק אותך כבר עכשיו.

בנוגע לשאלה השניה - באמת קשה לבנות להבין עד כמה היצר הוא חזק, במיוחד בתחום הזה. אמרו חכמים - "אין אפוטרופוס לעריות". זאת אומרת, אדם לא יכול אפילו להעיד על עצמו שהוא נקי מהיצר.
יש להבין שמדובר בתאוה מיוחדת, שאיננה עומדת בשורה אחת עם תאוות אחרות המוכרות לנו - כגון גזל, רצח וכדומה.
ננסה להתבונן לעומק בעניינו של יצר העריות. הרי הוא זה שגורם בסופו של דבר ליכולת של המין האנושי להמשיך את קיומו. כלומר, זהו עצם החיים ממש. לכן קשה מאוד להתגבר על הרצון הכי בסיסי של אדם להמשיך את קיומו (במידה מסוימת כפי שקשה לומר לאדם שיפסיק לנשום). התאוה הזו טבועה בעצם המציאות, כפי שמסופר על חכמים בימי בית שני שניסו לבטל את יצר העריות, אך לפתע לא נמצאה בכל הארץ אף ביצה, ועל כן פחדו חכמים שיכלה העולם . התאווה הזו חזקה כל-כך, מפני שהיא מגיעה עד אותה נקודה המחיה ומצמיחה ומולידה חיים חדשים. כגודל הבניין - גודל הפיתוי וגודל ההרס.

הבאתי את הדברים רק כדי שנבין כמה טמון ביצר הזה ומכך נוכל להסיק מה גודלו. אני לא חושב שאוכל להמחיש לך ממש את גודל המשיכה, שבאמת קיימת בעיקר אצל בנים, אבל ודאי שאי אפשר לבוא אליהם בתלונות. גם מי שמנסה להתגבר בכל יכולתו, לא תמיד מצליח. כתבת ש"בת מתגברת על יצר". נסי לדמיין את עצמך בזמן שאת מצליחה להתגבר על יצר. איזה יצר קיים בתוכך שאת מרגישה שהוא דורש ממך מאמצים כדי להתגבר עליו? אולי תאוות אכילה? אולי המשיכה למצוא חן תמיד בעיני כולם? האם זה קל להתגבר? צריך לדעת שהתאווה אצל הבנים גדולה פי כמה מזה.

הדברים שכתבתי מנסים לענות באופן ענייני על השאלה שלך על כך ש"לא כול דבר צריך ´להדליק´ אותו", מתוך ההכרה בגודל העניין ועד כמה הוא תופס מקום שורשי ומשמעותי באדם. אך אני מתאר לעצמי שמאחורי השאלה שלך עומד משהו שמציק לך באופן אישי, אולי כן ואולי לא. אז אם זה באמת נכון - אשמח לשמוע ממך קצת יותר מה באמת מפריע לך בזה. ואם לא - אז אני מקוה שהתשובה הבהירה קצת את העניין.

בכל מקרה תוכלי תמיד להמשיך להתכתב בכתובת שלמטה.

שוב יישר כוח על אומץ ליבך,
חזי וסרטיל
heziw1@gmail.com

כתבות נוספות