נפרדתי מהחצי השני שלי ואני הרוסה

שלום גם לך
במצבך הרגשי קשה יהיה לך לקבל קצת עצות במישור השכלי... אבל בכל זאת.
אין ספק שיש הבדלים רגשיים בין בנים ובנות, ואהבתך שלך אינה כאהבתו שלו. (בכלל יש צורך להבין מהות האהבה שלכם, האם זו אהבה אמיתית של התקשרות אחדותית בין שניים, או שמדובר על חוויית ההתאהבות שהיא משהו אחר).
מכל מקום, עלייך לקחת עצמך לידיים, ולמרות הקושי הגדול והריקנות שאת מרגישה, עלייך להתעשת ולדעת שיש חיים גם אחרי הבחור...
גם אם אינך יכולה לקבל עצות כאלה בגלל קשיים רגשיים וקשה לך להאמין לדברים, אף על פי כן, אומר ואחזור ואומר לך כי צריך ואפשר להתנתק עם כל הקושי.
צפוי שיעבור עלייך זמן הדומה לאבלות (ר"ל), תחושה של אבדן וחיסרון גדולים. אולם גם במקרה של אבלות ממשית על אדם שהלך, חייבים למצוא כוחות חיים ולא לשקוע בדיכאון.
אני מכיר מקרוב מאד מקרה דומה לשלך, כאשר בני זוג אוהבים החליטו להתחתן, וכבר סוכם על אירוסין מתוך אהבה וכו' וכו'. הבחור חזר בו ברגע האחרון, הבחורה נפלה לעצב , דיכאון ורגשות נחיתות, כיוון שחשה שהיא טעתה בפירוש האהבה. אולם, אחר שהתאוששה (בקושי רב), הכירה אחרי מספר שבועות בחור אחר, שהתברר שהוא טוב בהרבה מהראשון, ולאחר מספר חודשים הם התחתנו באושר ובעושר...
ישנם מקרים רבים כאלה, וגם אם עכשיו את נמצאת בתחתית הבור וקשה לך לדמות שתוכלי למצוא מישהו אחר שיהיה "אהבת חייך", עלייך להאמין בעצמך וברבש"ע, ולהסתכל קדימה בתקווה.
הייאוש הוא אבי אבות הטומאה בעולם, והוא מהעצות של השטן והיצר הרע לגרום לאבדן חיים! לכן, אל תיפלי ברשת זו, וה' יעזור לך להתגבר ולמצוא את אושרך.
שנה טובה וכל טוב.