נפילות באינטרנט - לבנות

בע"ה


שלום לך,

וואו. שנתיים זה המון. מדהים!.יש בך המון כוחות חזקים אם הצלחת להגיע לנקודה כזו. בע"ה אלו יעמדו לך גם כעת.

מה שאת עוברת, מוכיח שהמלחמה ביצר היא יומיומית. אנחנו משתדלים לנצח, והוא משתדל להמשיך לנסות להביס, להוריד, ולהשפיל. כל פעם מחדש, הוא מציע הצעות מפתות, תופס אותנו כשאנחנו לא מוכנים, חלשים ועייפים. ואנחנו, כל-כך לא רוצים, אך עם זאת כבר שבעי מלחמות, יכולים להיכנע חלילה ברגע - - -
ושניה אחר כך להתמלא חרטה נוראה. נגעלים מעצמנו.

ההצלחה שלנו נמדדת לא בנטיית היצר, כלומר בתאוות שלנו, אלא בעיקר בתגובות שלנו לדחפים הללו, בהתגברויות, בהתעלות על עצמנו. הביטחון שלנו נבנה לא על סמך "האם הניסיון נהיה כעת קל יותר", אלא על סמך ההצלחות הקודמות שלנו, על אותן פעמים שיכולנו לו.

אני חייבת לכתוב שוב שאני פשוט נפעמת. את עשית עבודה מצוינת!! יש לך כל כך הרבה במה להיאחז – את הוכחת לעצמך שאת יכולה! ואיזה אומץ ואיזה כח רצון – לאורך כל כך הרבה זמן!!. פשוט אדיר.
אבל אנחנו כבני-אדם, נחלשים ומתעייפים מעט מתוקף הניסיון הקשה הזה. וכשאנחנו מזהים רגעים כאלה, של כמעט ייאוש, אנחנו כבר יכולים להריח את הנפילה. הדבר היחיד שטוב בזה, הוא שאם אנחנו מזהים שהתעייפנו קצת, ש"אין לנו כח להתמודד", והכי גרוע כשהמנוע החזק שדוחף אותנו להתגבר כבר מתחיל לזייף "אני כבר לא רוצה", אנחנו יודעים להדליק נורה אדומה.

ובמלחמה כמו במלחמה. בשעות חירום נוהגים אחרת, וכשיש אזעקה, כל אחד נכנס למקלט שלו. ננסה קודם כל להתרחק. לא להתקרב לאזור האש. כמה שיותר, ויותר מהרגיל - להתרחק במחשבות, ולהתרחק מעשית מאינטרנט. להתפלל "אל תביאני לידי ניסיון". לנסות לאסוף לעצמנו חוויות טובות ובונות – להתחיל לעשות דברים חיוביים שעושים לנו טוב, ואפילו פשוטים – גם כדי למלא לנו את הזמן הרגיש הזה, וגם כדי לחזק אותנו כשאנחנו כואבים. לא לשאוף גבוה מדי לאיזה פסגה, אלא לעשות ממש מקסימום מאמץ רק על מנת להחזיק את הראש מעל המים.
לאמר לעצמנו: קשה לי עכשיו יותר למצוא בעצמי כוחות, ולכן אני לא אהיה גיבורה מדי ופשוט אנסה לברוח מזה, אפילו פיזית. לכן אני גם אפרגן לעצמי ואפנק את עצמי בדברים שעושים לי כיף כדי שאוכל לאזור ולשמור את מעט הכח שנותר. זו תקופה קצרה של קושי חזק, אבל אעבור אותה, אתחזק בע"ה, ואעלה על דרך המלך הרגילה שלי.

מול ייאוש מאיים שגדל והולך, תזכירי לעצמך את ההצלחות שלך. את העמידה הכבירה שלך, את כח הרצון החזק שלך, שגם אם עכשיו משמיע קולות חלושים, הוא עדיין חי ופועם!! את המקום הטהור אליו את רוצה להגיע. תזכירי לעצמך שזה אפשרי, גם אם כעת זה נראה כל כך רחוק, הרי חווית את זה בעצמך. להיזכר כמה טוב להיות במקום ללא החטא הרובץ הזה.

אדם טועה וחוזר בו. אנחנו נטמאים ונטהרים. התורה מלאה בהדרכות על קרבנות על חטאים, ובהלכות טומאה וטהרה. מראה לנו שיש לנו תנועה וכיוון, שגם אם טעינו ונטמאנו, קיים תהליך תיקון שיטהר אותנו. כך גם העבירות הללו - כדי לסלק אותם מעצמנו נחוצים כמה דברים. ראשית, לא לתדלק את העבירה הזו בעבירות דומות נוספות שרק יקשרו אותנו אליה חזק יותר עד שתקנה לה מקום בתוכנו חלילה. שנית – חרטה, רצון למציאות בלעדי העבירה הזו, שאיפה עצומה למחוק אותה. ושלישית – להתוודות ולהתפלל על זה לקב"ה, לומר (בפה) שחטאנו, ולבקש שיסיר את המכשול הזה מליבנו, את המחסום הזה שחוצץ בינינו לבין התחושה הבריאה של לחיות בשלום עם עצמך.

מה´ לא נפלא דבר, ואם אנחנו מבקשים משהו כל-כך טוב, ואנחנו באמת ובתמים רוצים להסיר את הרע מתוכנו, ואנחנו מתפללים עלזה, ובוכים על זה, ומסתובבים עם הרצון הזה להתנקות ולהיטהר, ומשתוקקים לזה, ומתאמצים על זה כ"כ - ה´ לא ימנע טוב להולכים בתמים.

ספר מומלץ הוא מסילת ישרים, שלימוד יומיומי בו מחזק ובונה, ומכניס את האדם לתהליך של בנייה אישית ותיקון עצמי.
ואולי שווה גם להעיף מבט על הספר של הרב יהושע והרבנית נעמי שפירא "תשוב תחייני".

מצרפת קישורים לשני מאמרים שיעזרו בע"ה:
http://www.makshivim.org.il/show.asp?id=35814
http://www.makshivim.org.il/show.asp?id=5407

ממש בהצלחה!
לגמרי כאן בשבילך-

Orit.kislev@gmail.com