שאלה
ב"ה
שלום רב.
הייתי מישהי שמאד מאד פגעה בי מול אנשים.
לקח לי זמן עד שמחלתי לה והפסקתי להיעלב ממנה אלא להבין שזה מאת ה' ושהיא צדקה (אבל עשתה זאת בדרך מוטעית).
בתקופה שנפגעתי ממנה עוד הייתי אומרת לעצמי שאין לי ממה להיפגע ולכעוס אלא ה' הוא הדיין ויש דין לכל דבר ... כלומר- שהיא תקבל את מה שאמורה לקבל מאת ה'.
בשבת קראתי שאין זה טוב לקטרג כך על אדם אחר, גם אם זה צודק, משום שבשמיים אומרים שאם אני פונה לפי הצדק והדין, אז קודם יסתכלו על מה שאני עשיתי ופגעתי באחרים ויענישו אותי על זה לפי הצדק והדין.. כלומר אני עושה רע גם לעצמי. וגם כמובן שלא אמורים לאחל שום דבר רע ח"ו לאדם אחר מישראל.
כעת איני כועסת עליה כבר כמו פעם, אבל גם לא מחבבת מאד... .
איך ניתן לכפר על מה שחשבתי אז כשנפגעתי נורא?
תודה
תשובה
שלום וברכה
לצערנו, אנחנו מוצאים את עצמנו במצבים אלה.
והתיקון הוא בדיוק בדרך בה את הלכת.
היא פגעה בך; את נפגעת; לאחר מכן היית מוכנה להסתכל על הכל מזווית אחרת, ולהסתכל על זה בצורה מקיפה יותר – היכולת להבחין בין הדרך ובין המהות.
בשלב שבו אנחנו פגועים – לא יהיה נכון להפנות את הדין לשמיים. נכון יותר לשאול את עצמנו מה אנחנו צריכים לעשות.
ועכשיו, את יודעת את זה ולא מתכוונת לעשות זאת יותר.
התיקון הגדול ביותר הוא אכן לעצב לעצמך דרך לעשות שני דברים: ראשית, סביר להניח (לצערנו) כי יהיו עוד פעמים שיפגעו בך שלא כדין – אם תבני לעצמך מראש דרך כיצד להתמודד עם המציאות הכואבת הזו זה יהיה תיקון גדול.
שנית, אט אט למצוא את הדרך להתחבר מחדש לחברה זו.
ואין כפרה גדולה מדרכי התיקון.
כל טוב