נכשלים בנגיעה – מה לעשות?

בס"ד

התשובה קצרה לכתיבה אע"פ שחשבתי עליה הרבה:
להחליט על חתונה עכשיו, ולהפרד עד החתונה.
הרווח בהחלטה זו הוא כפול.
מצד אחד נראה שאתם אוהבים וקשורים וזה נראה מתאים. במיוחד שאת אומרת שניסתם להפרד וזה לא הולך.
מצד שני תהיה לכם אפשרות לבדוק באופן יותר טוב אם אתם מתאימים באמת. כי יש משהו שמפריע לי ונראה שהוא מפריע גם לך. כתבת אותו כך "הוא גם לא כ"כ מבין למה זה מצער אותי". חוסר ההבנה הזה מראה על פער לא בריא.
באופן בריא נראה שהוא אוהב אותך ולא רק את גופך, הקשר שלכם בתחילתו לא היה קשר גופני. אבל משהו התקלקל, ובניתוק עד החתונה תוכלי לבדוק יותר טוב את מהות הקשר. "תרוויחי" עוד כמה דברים צדדים. הצער שבנתק יהיה "תיקון" על מה שקלקלתם. וזה מאוד חשוב לבוא לחתונה מתוך "טהרה" ולא מתוך ההפך. ותמנעו מקילקול נוסף.
יש אנשים שמצליחים באמת לא להפגש בין האירוסין לחתונה. ולרוב האנשים זה קשה מידי. להם אני אומר תצמצמו את הפגישות למינימום. ולכם במיוחד אני אומר תפגשו במקומות שאי אפשר להכשל. חפשי טוב טוב את המקומות הללו ורק שם תפגשו.

**********

אני יודע שזו החלטה רצינית – אבל היא אפשרית בהחלט. כשכל בא זה אחרי "החלטה על חתונה בתוך שנה" – זה נותן כוח לקשר. זה נותן יכולת להחזיק מעמד בניתוק. זה נותן יכולת להחזיק מעמד ולא להכשל. יודעים שזה זמני.

**********

אם הוא לא ירצה להחליט על חתונה תוך שנה – בודאי שאין לך מה להפגש. דעי לך שאין גבול להתדרדרות. חושבים שנגיע רק עד כאן – ופתאום מוצאים את עצמנו רחוק רחוק. "הענינים מתקדמים מהר מהר".

**********

לשאלתך על כך שאתם "צעירים ולא בוגרים מספקי" – אומר לך שאלוקים תכנן את הגיל הזה לחתונה מבחינה גופנית, נפשית ורוחנית. נכון הוא שבעולם החילוני לא נוהגים כך ומתחתנים בגיל מבוגר – אם בכלל. לפעמים "חיים ביחד" כשעיקר הענין הוא שלא מחוייבים הדדית. כשעיקר הנפגע מקשר כזה היא כמובן "האשה" שיכולה להיות מנוצלת ללא מחויבות אליה או אל ילדיה.
ההנהגה של העולם החילוני משפיעה קצת עלינו. אבל ברוך ה' שהמנהג הרע הזה הולך ועוזב אותנו.
אני יכול לספר לך מנסיון אישי שזה הדבר הטוב ביותר שיש. גם נסיון שלי וגם נסיון של חברים וגם נסיון של כאלה ששאלו ונענו כמותך ועשו והצליחו.

בהצלחה