שאלה
בס"ד
שלום רב!!!
אני ילדה בכיתה י' ואני לומדת באולפנה. ממש לפני קצת זמן נכנסתי להדרכה. משום מה אני מרגישה שזה היה טעות שנכנסתי מלכתחילה ואני רוצה לעזוב.... האם זה אי אחראיות ככה לעזוב על ההתחלה? האם כדאי לתת לזה עוד קצת זמן?
אני יודעת שאומרים שאפילו אם קשה צריך להתמודד אם זה ולנסות לתקן ולשפר וזה לא חוכמה לברוח.. אבל אפילו שרק היו לי 2,3 פעולות אני מרגישה שאני לא מסוגלת יותר ושזה קשה לי מידי! האם זה אגואיסטיות לחשוב ככה רק על מה שנוח לי? האם כדאי אפילו שזה קשה לי להמשיך ולנסות אפילו שזה מפריע לי כ"כ?
אני ממש מבולבלת ולא יודעת מה לעשות.
אני פשוט מרגישה שכשנכנסתי התחייבתי לדבר גדול יותר ממה שציפיתי...
סליחה על השאלה הלא ברורה.... אני מקווה שבכל זאת תצליחו לענות לי
תודה רבה
תשובה
שלום רב וסליחה על האיחור!
חשוב שתזכרי שההרגשה הפרטית שלך חשובה מאוד כי מצב הרוח שלך משפיע לטובה/לרעה על החניכות לכן בקטע הזה אין נגיעה אגואיסטית.
חשוב שתדעי שהמצב שבו את נמצאת הוא מצב ידוע שמכונה "רגליים קרות",פתאום ברגע האמת את מתקפלת מפחדת שזה לא זה, שזה יותר מדי, שאת מעדיפה להישאר במצבך וזהו זה, אפשר גם להגדיר את הפחד הזה כפחד השינויים.
אני חושב שאת צריכה לעשות בירור עמוק מאוד עם עצמך עם הקומונרית ועם המדריכים שהכניסו אותך, כי סה"כ הם לא הכניסו אותך סתם, הם מאמינים בך.
חפשי פנימה האם את באמת לא מתאימה? האם אין לך מספיק רצון וקישורים?
לענ"ד הפחד הזה הוא בדר"כ דבר לא אמיתי אבל בכל אופן רצוי לבדוק אולי יש דברים בגו´.
ושוב זיכרי מצב הרוח והביטחון שתפגיני כלפי החניכות הוא היחס שתקבלי והן תרגשנה.
בהצלחה רבה!
רועי
roidublin@gmail.com