נכונות התורה והתושב''ע

שלום וברכה

אני לא יכול לספק לך את מה שאתה מבקש.
אתה מבקש הוכחה שהתורה מן השמיים, ואיני חושב שהוכחה זו יכולה להימצא, גם לא במישור התיאורטי.
זו המסורת בה אנו מאמינים, וזה מה שקבלנו מאבותינו ואבותינו מאבותיהם – עד מעמד הר סיני. כיוון שגם מי שהיה שם במעמד הר סיני לא יכול היה להבין את אשר הוא חווה – קול א-לוהים מתוך האש – אין שום אפשרות שמי שלא היה שם יוכל להוכיח את האירוע המופלא הזה בהוכחה פילוסופית. קיומו של מעמד הר סיני הוטבע בנו בחיי אמונה עמוקים, ומכוח זה אנו שומרים את התורה.

התלמוד עצמו הוא כמובן הרבה יותר מורכב. יש בו יסודות של תורה שבעל פה שניתנו מריבונו של עולם למשה רבינו באותם ימים שהיה בהר סיני* יש בו דרכי לימוד שהסיקו מסקנות ישר מהתורה* יש בו הרבה מאמונותיהם האישיות של כותבי התלמוד, וכך ראוי שיהיה, כי התורה שבעל פה היא בחלקה היא יצירה הנובעת מהאישיות של גדולי ישראל עם דבר ד' הנצחי שבתורה שבכתב. על כן, דווקא לתלמוד קל יותר להתקשר.

הדרך היחידה שלנו לדעת מהו רצון הא-לוהים עוברת היום דרך חכמי התורה. לא זו בלבד, אלא שלדעת הרמב"ם הרצון הא-לוהי הוא שאנו נעשה את מה שחכמי ישראל הורו לנו לעשות, ואפילו לו הייתה לנו הקלטה ממעמד הר סיני שההלכה היא א' וחכמים היו אומרים שיש לעשות ב' - הקב"ה ציווה כי נעשה ב'. על כן, השאלה הזו שמא מה שנפסק אינו רצון הא-לוהים אינה רלוונטית.
כמובן, שככל שאנו מתרחקים ממעמד הר סיני ומקיומה של הסנהדרין הסמכות של חכמי ישראל פוחתת. יכול להיות שרבנים ייטעו ויכול להיות שהם מערבבים דברים לא ראויים. ברם, בדרך כלל הפסיקה אינה נעשית על פי רב אחד אלא על פי הצטברות של דברים של רבנים רבים שקיבלו הכרעה שזו ההלכה, ועל כן האפשרות לטעות פחותה יותר.


כל טוב