שאלה
שלום רב, אני פונה בבקשת עזרה ובשאלות לגבי מערכת היחסים שלי. אני יודעת שזה כבר מוטה לבוא ולשאול אתכם שכן אני מגדירה את עצמי יותר חילונית ובעלי מתקרב אל היהדות ואל שמירת המצוות. אני מאוד מפחדת ממה עתיד לבוא ומכך שדרך התורה תתפרש בצורה שלא תתרום למערכת היחסים שלנו. אני לא מפחדת מהיהדות ורואה בה הרבה דברים טובים, אבל מנסיוני יכול להיווצר פער שבו בעלי יקבל חיזוקים רבים מהקהילה לבוא נגד הרצונות שלי. חשוב לי לציין שכשהכרנו הוא ממש לא היה קרוב אל היהדות. מה יהיה עם ילדים? שנינו רוצים בילדים אבל אני חוששת שהם לא יגדלו במקום בטוח, אני בעצמי לא מרגישה שיש לי מקום בטוח ומפחדת שבעלי יעדיף להתפלל מאשר להיות איתי ולבנות איתי משפחה. מה שהכי מפחיד הוא שאי אפשר לדעת מה יקרה. האם אוכל לדבר על מישהי/ו? האם עדיף לי לסיים את העניין עכשיו ולאפשר לבן אדם שאני כל כך אוהבת להיות עם דתייה?
תשובה
שלום וברכה
ברית הנישואין שכרתו איש ואישה ביום נישואיהם היא ברית עמוקה מאוד, הקובעת מחויבות ונאמנות והתקשרות ביניהם במלוא העוצמה. ברית זו מהווה עיקרון שלא ניתן להתעלם ממנו בשעה שאחד מבני הזוג משתנה בצורה קיצונית, שהרי אין הוא יכול להרשות לעצמו להתכחש לברית זו.
אדם כורת ברית גם עם א-לוהיו, ולרוב שני בני הזוג שותפים בברית זו, אולם לא תמיד.
על כן, הדבר הנכון מאוד לעשות הוא לבחון האם בעלך מתכוון לנוע על הציר של מחויבות לשתי הבריתות, והוא מתכוון להתקדם ולהתחזק בעולמה של תורה ונאמנות למצוות בד בבד עם הזוגיות שלכם ועם הברית שכרתם ביחד. כך ראוי שהוא יעשה, וכך ראוי שהזוגיות שלכם תהיה, ובמקביל הנאמנות המתחדשת לאמונה תהיה משהו שיקשור ביניכם ולא יפריד ביניכם.
אם זו כוונתו, והוא מודע לעומק לברית שאתם כרתם ביניכם – אין סיבה לפרק את האהבה ביניכם, וייתכן אף שהדרך החדשה בה הוא הולך תעצים את הקשר ביניכם. אם את חשה כי הוא מתרחק ממך והולך לכיוונים שאת לא יכולה להיות שותפה בהם – זו שאלה סבוכה, שבה לעתים נכון להפסיק את הקשר, אולם זו האפשרות האחרונה האחרונה ולא מתחילים בה. מה שמתחילים בו הוא ההתקשרות ההדדית, והניסיון המשותף של שניכם להיות ביחד.
כל טוב והרבה הצלחה
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם