שאלה
שלום כבוד הרב,
אני ובעלי התחתנו לא מזמן, לפני החתונה היו ויכוחים לא מעטים בין ההורים בנושאים שונים, בעלי מאוד קשור להוריו לקח אישי את הטענות נגדם, מלבד זאת הוא מרגיש תמיד שהוא צריך להגן עליהם ולא רוצה שהורי יפדעו בהם, ניסיתי תמיד לומר לו שכל מה שקורה ביניהם אינו עינייננו, אך הוא מסרב להקשיב. לאחר החתונה המשיכו קצת ויכוחים בנושא ומאז הוא נמנע ממגע ומקירבה כלשהי להורי. הוא מאוד מכבד את הוריו ומצפה ממני לכבד את הוריו, אך כשאנחנו נמצאים אצל הורי אינומדבר כמעט, חוץ מלומר 'שבת שלום' ורק אם שואלים אותו עונה בתמצות. הדבר גורם לי סבל רב וצער גדול. למרות השיחות הארוכות שעשינו בנושא הוא טוען שלא יכול אחרת. אני כואבת על זה מאוד, ומסבירה לו שבסופו של דבר הוא חי איתי, ושאני מבקשת שיכבד את הורי ולא יתן לי תחושה שהוא 'מעביר כרטיס' כי זה נותן לי תחושה לא נעימה. ואני תמיד מרגישה שהוא ממש רוצה שנלך כבר, וזאת התחושה שהוא משדר גם למשפחה שלי. מלבד זאת שוחחתי עם הורי והם בעמדתם והוריו בעמדתם הם, כך שאין דרך וכבר אין כל כך עניין למשא ומתן בנושא. אני אובדת עצות לגמרי.. אשמח להתיעצות .
תשובה
שלום
עלייך להיות אסרטיבית ולא לגמגם.
הבהירי לבעלך שלחיות איתך בא בתנאים מסויימים, ואחד מהם הוא יחס סביר (לא חייב להיות לבבי) להורייך.
גם אם הוא צודק לגמרי וגם אם הורייך הם אשמים, עדיין עליו לכבדם לפחות מבחוץ, לפחות למען אשתו.
אני מציע להראות את שאלתך ותשובתי לבעלך, לא בריא לכתוב דברים מאחורי הגב של בן הזוג.
כל טוב