שאלה
שלום. בשבת האחרונה יצא לי לקרוא כתבה בעיתון מעריב על נטורי קרתא על השקפתם בנוגע למדינת ישראל ועל השתתפותם בוועידת מכחישי השואה בחודש שעבר בטהרן בכתבה בה מתראיין הרב דוד וייס (דוברו בן 50 של האירגון) נאמרים דברים מעוררים זעם (בלשון המעטה),תמיכה באחמדינג'אד ובנסראללה (יימח שמם) וזלזול מוחלט ברבנים הראשיים של מדינת ישראל.
ואני שואלת את עצמי, איך אנחנו אמורים להתייחס לאותם אנשים שבעצם מאחלים למותנו, אני מצוטטת "לי חשוב להסביר למנהיגים הערביים שהרגו ערבים, כמו נסראללה והנהגת החמאס, שלא כל היהודים תומכים המדינת ישראל ולכן אסור להם להרוג את כל היהודים", ז"א חלק מהיהודים-מותר...
עוד דבר שממש מעניין אותי הוא התייחסות לפירושים שלהם לפסוק "השבעתי אתכם בנות ירושלים בצבאות ובאיילות השדה: אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ" בגמרא מפורש כי מדובר בשלוש שבועות שבהן השביע הקב"ה את ישראל כשיצאו לגלות שהן- שלא יעלו ישראל בחומה שלא ימרדו בגויים, שלא ידחקו את הקץ,המשמעות בפועל- איסור על העם היהודי לאקטיביזם פוליטי מדיני לפני בוא המשיח ואיסור על הקמת מדינה יהודית, גם אם תהיה זו מדינת הלכה מושלמת.אז איך אנחנו מסבירים את זה?את המצב שלנו היום?
תודה מראש,
צ'
תשובה
לשואלת שלום רב.
צריך להבדיל בין רוב אנשי נטורי קרתא שמתנגדים לציונות ולמדינה מתוך עיון במקורות ותפישת עולם מוטעית, שאת טענותיהם יש מקום לשמוע ולברר, ובין אותם טפשים ורשעים שמתחברים עם שונאי ישראל ושמחים במותם של יהודים. אל הרשעים הטפשים האלה איני מוצא מקום להתייחס. יש בחז"ל דברים חריפים על כאלה שמחברים לשונאים ומעדיפים אותם על עם ישראל.
לגבי הטענות הענייניות למשל טענת שלושת השבועות. ובכן שלושת השבועות אינן איסור עליה לארץ והקמת מדינה. יש במדרש שהקב"ה "השביע" את עם ישראל שלא ימרדו באומות ולא יעלו כחומה לארץ ישראל. משמעות הדבר שיש גזירה אלוקית שעם ישראל יהיה בגלות ולא יוכל לעלות לארצו ולהקים את ממלכתו עד בוא העת. אבל ברור שאין כאן איסור או ציווי, ולא שום נביא שאסר לעלות לארץ. וכן הפוסקים כגון הרמב"ם לא מביאים זאת. והנצי"ב (הרב נפתלי צבי יהודה ברלין) התייחס לכך בזמן ועידת סן רמו, שאז הוחלט להעביר לידי הבריטים את המנדט על ארץ ישראל ושם הוחלט שעל בריטניה כבעלת המנדט בא"י צריכה לקיים את הצהרתה ולהקים בית לאומי ליהודים בארץ ישראל. וכתב הנצי"ב "סר פחד שלושת השבועות". רואים מדבריו שלא היה כאן איסור אלא קביעה רוחנית שעם ישראל לא יוכל לעלות ולא יצליח. ורואים עוד שברגע שהאומות הסכימו שהגיע הזמן, "סר פחד שלושת השבועות".
סיכום: אין ולא היה איסור לעלות לארץ. ואנו אין לנו אלא הציווי הפשוט בתורה לעלות לארץ ולהקים בה ממלכה יהודית ע"פ התורה ולהביא ולקרב את הגאולה במעשינו בפועל.
בברכה
אפי קיציס
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם