מתנהג בכל מקום בצורה אחרת

בס"ד

שלום אחי!

נראה שאתה מבולבל, כאילו ממש אתה 2 אנשים שונים – הולך בכל מקום "נגד הזרם", ומגיע ל2 קצוות שונים.

מאיפה זה בא? למה? יכול להיות שיש לך פיצול אישיות? אז זהו – שממש לא...
ברשותך, אתחיל מהסבר התופעה עצמה, ואז אעבור למקרה שלנו.

[צילי וגילי]
לפני כמה זמן נערך סקר על בובות מ – 2 סוגים: האחת מסוג "צילי", והשנייה מסוג "גילי", מי מהן הכי "נאהבת" בשוק?

מי מהן זכתה? שאלה קשה? האמת - ממש לא. כי הגורם הנבדק הוא לא מי נראתה טוב יותר, אלא מה היה כתוב עליה (המותג).
תתפלא לגלות (או בכלל לא) שמה [שכתוב] זה מה שחשוב.

[שופינג]
קנינו משהו? חולצה למשל, מסוגים של: פוקס, נייקי, אדידס, קלוין – קליין (שמותם כתובים בפתקית בגב, או בגאווה לרוחב החזה)...
אם זה "אין" - אנחנו טסים לחנויות וקונים (ויפה שעה אחת קודם).

בעצם, מה שקורה הוא, שאנחנו כמו [בובות חוטים] של יצרני המותגים, באופנה ובכלל...

אנחנו מזוכיסטים? או שבעצם כל העניין נובע מבחירה חופשית?
האם אנחנו מעדיפים לסבול בשקט ולשלם הרבה, העיקר להישאר "אין"?
או, שבאמת אנחנו חושבים שזה נוח ויפה וה"אופנתי" זה רק בונוס?

[נגד הזרם]
לכל אחד יש את הדברים המיוחדים לו, ונוכל לשים לב לזה אצל כל אחד.
אדם שהולך נגד הזרם, זה אדם שמסוגל להגיד את דעתו, אפילו אם היא שונה מהדעה של החברה.
לעשות דברים שהחברה לא תמיד מקבלת ואפילו נגדה.
לא לכולם יש אומץ ללכת נגד הזרם, והרבה פעמים אנשים לא עושים דברים שהם רוצים ואוהבים לעשות - בגלל הזרם.
למשל: בן יכול להפסיק לרקוד בלט אפילו אם הוא אוהב את זה בגלל שהחברה לא מקבלת את העובדה שהוא רוקד.

[האמת בפני השטח]
נכון, יש לכל אחד התנהגויות מוזרות לפעמים, ואני לא הבנאדם הכי שפוי בעולם, אז מה?
תמיד האנשים הכי שונים ומיוחדים - נהיים מפורסמים ומוכשרים כשהם גדלים. למה?
כי רק [דג מת] הולך עם הזרם!
אבל, מצד שני, האדם לא יכול [לכפות] על אחרים "לזרום" איתו (וזאת הסיבה שעושים תעמולת פרסומות).

[אמונה]
כשאדם מאמין במשהו, באידיאל כלשהוא, הוא צריך לדבוק בו, אחרת הוא בוגד בעצמו - וזאת ההרגשה הרעה ביותר מכולן.
היכולת ללכת נגד הזרם, מראה על יכולת [מנהיגות], עצמית וכללית.

[הערה חשובה]: צריך לדעת מתי ללכת עם הזרם, ומצד שני - מתי לעשות מה שאתה חושב, אפילו אם זה נוגד את מה שהחברה רגילה לה ומקבלת.
עד כאן להסבר התופעה, ומכאן – אלינו.

[סיטואציות]
מכיוון שאתה בגיל עיקרי של גיבוש זהות נפשית (בעצם, מי לא?), אתה בכל מקום מתנהג בצורה אחרת – [וזה נורמאלי לחלוטין]!
לכל אחד יש את הזהות הנפשית [האישית] שלו, ומשם, כשהוא נתקל בסיטואציות שונות – הוא מתנהג בהתאם לזהות שלו.

דרך אגב - גם אלה שטוענים שהולכים "עם הזרם", מתמודדים כל אחד בצורה שונה מחברו.
כי, בסופו של דבר, אדם לא אוהב להיות [קופי] של כולם, הוא אוהב להיות בדרך שלו כמו שהוא מרגיש, וזה נוגע בכל התחומים...

זה, למעשה, מה שמייחד כל אדם בנפרד, להשלים ולתקן בעולם משהו ספציפי – המיועד רק לו.

[משל ל...]
נמשיל את זה לאדם, שבשעת בוקר מוקדמת מגיע לחרמון, וכדי להתחמם - לובש בגדים חמים, מעיל, צעיף...
בצהריים מגיע לאילת, והוריד את המעיל... והולך עם חולצה קצרה ובגדי קיץ.
למה שינה את בגדיו? כדי לשמור על חום גופו, [האישי והקבוע], פחות או יותר.
העניין הוא: השתנות הזמן והמקום - לא השתנות האדם [עצמו] בהתאם.

[פעולה]
אביא לך חלק ממשוב שקראתי פעם, ואולי כדאי שניישם כולנו את הפעולות הללו:
"עד מתי נמחק את הזהות העצמית שלנו כדי להיות חלק מ...?
פעם אחת נעצור, נקשיב לעצמינו. מי אני? מה [א-נ-י] רוצה?
נתוודע לנשמה שלנו, [לרצונות ולשאיפות] שלנו,
נשאל את עצמינו: "אייכה?" איפה האני הפנימי שלנו?
אולי שכחנו אותו קצת מרוב רצון להיות כמו כולם?".

עצה שלי: את כל המחשבות האלה – רשום על דף, כך שבסוף תוכל לקרוא אותן.
ואם משהו לא נכון במה שכתבת, או השתנה עם הזמן והמקום – תמחק ותכתוב מחדש.
כך תדע גם מה לעשות בכל מצב, על מנת להגיע לשאיפה שלי.

[סיכום]
מכיוון שאתה עכשיו בגיל של גיבוש זהות נפשית, בכל מקום ובכל זמן אתה מתנהג אחרת, זה נורמאלי.
וזה בסדר גמור - כי היכולת ללכת נגד הזרם, מראה על יכולת מנהיגות, עצמית וכללית.
מה שאפשר לעשות זה, לדעתי הקטנה, "הוצאת ראש", ולכתוב - מה אני רוצה ולאן אני שואף?
ולסיום נביא משפט חכם שאמר וינסטון צ´רצ´יל: "לעולם אל תפחד ללכת אחרי הזרם, ולעולם אל תפחד לקחת את הזרם אחריך!".

אני ממליץ לך לקרוא את הספר "נגד הזרם" (תראה את הפרסום באתר "חברים מקשיבים"), זה ממש מחזק.

ואתה יותר ממוזמן להמשיך איתי קשר במייל:

דורון

dozkih@gmail.com