שאלה
שלום כבוד הרב!
אני בחורה דתייה, שבאה מבית "מסורתי", ויש לי שני לבטים מאוד חשובים בשלב זה של חיי שהייתי רוצה שתייעץ לי לגביהם..
1- אחי טלה בחדר פוסר חדש, מאוד לא צנוע, בהסכמת ההורים שלי. בד"כ ההורים שלי מאוד מכבדים אותי בקטע של הדת, ואפילו היה חשוב להם לשמוע את דעתי בעניין, אבל בכל זאת הם לא הקשיבו לי והם רוצים להשאיר אותו. אני לא יודעת מה לעשות, מה לדעתך הדרך לגשת לעניין, מה יש בכוחי לעשות? מה אני צריכה לעשות?
2 אני בעיצומה של שנת שירות עכשיו,בשילוב עם לימודי מדרשה. אני מרגישה עבודה מאוד מסיבית על המידות, והתקרבות חזקה לדת, אבל ברגע שאני מגיעה הבייתה ובעצם יוצאת מהבועה של המדרשה מאוד קשה לי להתמודד ואני מרגישה שאני נופלת הרבה פעמים ויורדת בדת, אך מצד שני אני מאוד חסרה לאמא שלי בעניין של העזרה בבית, אני אחות בכורה, ולכן אני לא יודעת מה לעשות שנה הבאה, האם ללכת לשירות במקום אחר רחוק מהבית, או לשרת קרוב לבית?
תודה רבה רבה מראש!
ב"ה שזכינו לתלמדי חכמים גדולים גם בדורנו, שיכולים לייעץ ולכוון על פי תורתינו הקדושה, אתם עושים ממש עבודת קודש!
תשובה
ב"ה
שלום.
יישר כוח עצום על ההתמודדות שלך בבית.
ואת צריכה להמשיך את תעצומות הנפש שלך ואת הגבורה שלך בנחת ובסבלנות (במילה [סבלנות] יש את המילה [סבל]...) חזקי ואמצי[!!!]
1)לא כדאי לך להכנס בוויכוח שקיים בין אחיך להורים שלך. ואם הם הגיעו איתו לאיזה הסכמה (כואבת) אז זה שיקול הדעת שלהם .
את צריכה להיות האחות שלו ולקבל אותו כמו שהוא ואסור לך להיות "משגיחת הכשרות" שלו והמוכיחה האישית שלו. הוא האח שלך לטוב ולמוטב.
ואם תצליחי ליצור איתו קשרים טובים חזקים ואמיתיים אז במשך הזמן תוכלי "לנצל" את הקשר הזה על מנת להשפיע עליו להטיב את דרכו (ואני מניח שעיניין הפוסטר זה רק סימפטום ויש עוד דברים שלא לרוחך)כי הוא יהיה מוכן לקבל ממך ותהיה לו המוכנות הנפשית לשמוע את דעתיך .
כרגע הוא נמצא במצב של "סגירות" והוא לא מוכן לוותר.
ואם יעבור איזה זמן תוכלי למצוא את השלב שבו העיניין ירגע ואז תגידו לו שזה מפריע לך ובעצם אולי תוכלי לשוחח איתו לעומק בהתאם לגילו על כל הנושא הזה.
2)זו שאלה כבדת משקל וכדאי לך להוועץ באדם שאת מעריכה ומכיר אותך ואת אשיותך ואת סביבת חייך.
באופן כללי אומר לך כי העולם שבו אנו חיים הוא מורכב וחייבים למצוא את האיזונים הנכונים (השונים מאדם לאדם) ואת סדרי העדיפיות המתאימים בכדי לחיות בצורכה נכונה.
בודאי שלעזור בבית זה חשוב וזה אפילו מצווה ובודאי שיש לקחת בחשבון "הדרדרות" מסויימת כשמגיעים הביתה אבל אם יש מעט אור ומעט אמונה ניתן לגרש הרבה מאוד מהחושך.
כדאי לך להיות אקטיבית בבית בתחום הדת יותר למשל:
לכוון את השיחה בשולחן שבת , לנסות לחלק שירונים ולשיר יחד זמיות שבת , לשזור קטעי חידות ,סיפורים ומשלים הקשורים לפרשת השבוע . לצאת עם אמא שלך לאיזה הרצאה או שיעור בשבת או במוצ"ש וכדומה.
ואם את מרגישה שאת תורמת בבית הרי שזה שיקול להיות בש"ש קרוב לבית.
בהצלחה,
עוזיאל
.