משבר דתי

ב"ה

שלום לך!


כשאדם אוכל בשר טעים יום אחרי יום הוא מאבד את חוש הטעם ועתה הוא מחפש מאכל חדש. אלה, שכל המאכלים פחות טעימים מאותו מאכל שהוא כבר התרגל אליו.
הוא חש בגעגוע לטעם מיוחד שאבד. הוא חש שהוא מתגעגע אל אותה חויה יחודית שנעלמה. לא טוב לו. מחד - הוא מאס באותו מאכל ומאידך - שום מאכל אחר לא מילא את החלל שנוצר.
העולם שאליו נולדת, עולם של אמונה ומצוות מילא את חייך 17 שנים. הוא הביא לידי ביטוי את עוצמת החיים.
הוא הביא לידי ביטוי את הקישור והחיבור לעומק הטוב.
ועתה, לאחר שנים, התרגלת.
כן, ההרגל הוא הסכנה הגדולה ביותר לעולם הרוחני. אתה מחפש טעם. ויתרת על הקודם וטרם מצאת אחר.
גם לא תמצא. "טעמו וראו כי טוב ה'". טעם שהוא גם לשון סיבה, הסבר וגם לשון טעימה, נעימות, ערבות.
כך זה שכהחיים הרוחניים נראים כמו מאכל.
רק לימוד טעמי המצוות, רק עיון מחודש על התורה ומצוותיה, רק מפגש מחודש עם חוייה רוחנית יסייע בידך לגלות את טעה של התורה ואת חיוניותה לחייך - שלך.
אני מציע לך לא לעסוק עכשיו בשאלה הכללית של אמונה וקיום מצוות בכלל. עליך לקחת נושא אחד וללמוד אותו עם מי שמכיר אותך ויכול לסייע לך לחדוף עולמות חדשים. לראות רבדים חדשים של עומק ולגלות שבעצם טרם התחלת להכיר את טעמה היחודי של האמונה.לגלות שאמונה היא ענין מתחדש שאין לו ולשגרה כלום.
זו המגמה הגדולה. עליה עליך להקפיד ואסור לך להמנע מעיסוק מעמיק.
זכור שבשאלות הנוכגעות למהות החיים, הדרך הארוכה היא הקצרה.


אל תתייאש.
העובדה שאתה חש במצוקה תסייע לך להגיע אל מרומי האמונה לחיים טובים ולשלום.


ביקר,

שי