שאל את הרב

מרגישה שהאמונה שלי לא מבוררת

חדשות כיפה חברים מקשיבים 29/09/05 19:26 כה באלול התשסה

שאלה

אני מאמינה והכל, לובשת צנוע, אוכלת כשר, ובקיצור באה מבית דתי. ואני ממש מאמינה בקב"ה. אבל אני מרגישה שאני לא יודעת מספיק במה אני מאמינה, יש הרבה שאלות שאם היו שואלים אותי למה, לא ההיתי יודעת לענות... ואני מרגישה מועקה בגלל זה.. אני רוצה לקרב דתיים וחילונים, אבל אני לא יודעת מה להגיד לחילונים, ויותר מזה - אני לא יודעת מה להגיד לעצמי.. אני מפחדת שאחרי שאני אגמור את הביה"ס אני אלך לשירות לאומי אם ידע ממש מועט.. אני יודעת שאלו השניים לבנות את עצמי (אני בת 16) ואני לא יודעת איך.. אני כל הזמן מנסה לקרוא ספרים אבל אחרי 2 עמודים אני מתייאשת.. אני פשוט צריכה עזרה.. אני לא יודעת איך אני מחזקת את עצמי ויודעת יותר על האמונה שאני מאמינה בה..

תשובה

שלום,

כמה נקודות שהעלית במכתבך ראויות בהחלט להתייחסות מעמיקה והתבוננות מחודשת. ההרגשה שלך ששמירת המצוות בפועל, עם כל החשיבות שיש לה, אינה עונה על כל הצרכים הנפשיים והרוחניים שלנו היא נכונה מאוד. לחיות חיי תורה אין פירושו להיות כמו רובוט שמחוייב במספר קבוע של פעולות מדי יום... גם ההסברים של "שכר ועונש" לא תמיד מספקים אותנו מבחינה רוחנית וההרגשה היא ש"הלוואי ויש עוד משהו שלא נאמר בן השורות...".

כל העולם של חיוב מצוות נולד בכדי להעלות את החיים שלנו לגובה רוחני ולגרום לנו לראות את המציאות במבט עמוק יותר. על אברהם אבינו נאמר במדרש ש"זימן לו הקב"ה שתי כליותיו כמין שני רבנים / כשני כדים של מים והיו נובעות ומלמדות אותו תורה וחכמה". דהיינו, אברהם חי את התורה מתוך עצמו, מתוך כליותיו, מתוך הרגשות והצרכים הפנימיים של המציאות הנפשית הפנימית שלו עד שחז"ל אמרו עליו ששמר את כל המצוות מדאורייתא ומדרבנן, לא כי מישהו ציווה עליו לעשות כן, אלא כי הוא הבין שזו הדרך הנכונה להתעלות, להעמיק, להתחבר ולהיות חלק מן המציאות הרוחנית שנמצאת בתוך הכל. מבחינה זו גם צדקת כשכתבת שמי שיודע יותר הוא חזק יותר באמונתו. כאשר אנחנו מבינים משהו ומכירים אותו, אנחנו באמת מתחברים אליו ונעשים חלק ממנו. אדם לא יכול להתאבל על נפטר שאינו מכיר וגם לא לשמוח בשמחת חתונתו של זר. ככל שאנו מכירים יותר ולומדים יותר, אנחנו שייכים יותר.

[הרצון לקרב רחוקים הוא חשוב ומבטא אכפתיות, אבל חשוב הרבה יותר לקרב את עצמנו]. מי שהוא רחוק בעצמו לא יכול לקוות לעולם לקרב אחרים, ומי שהוא בעצמו קרוב - אחרים מתקרבים אחריו גם אם אינו משתדל לגרור אותם איתו. ככלל צריך לקבוע זמנים בחיים בהם נהיה עסוקים בלשמוע וללמוד וזמנים אחרים בהם דווקא נלמד על מנת לשמור ולעשות. העצה הטובה ביותר שאני יכול לתת לך היא להמשיך ולנסות. 70 פנים לתורה ועשרות רבות של דרכים יש בהן מתגלה אלינו בורא עולם. לא כל דרך מתאימה דווקא לך ולא כל שפה וסגנון הם דווקא דרכי הביטוי הרוחניים שלך. אם הייתה דרך אחת או שתיים וחמישה ספרים שצריך ללמוד בעל פה כל הציווי של "והלכת בדרכיו", המחייב אותנו ללמוד את דרכי הבורה היה מאבד את עומקו ועוצמתו. החוכמה היא לדעת להמשיך ולחפש, לקרוא ספרים, לשמוע שיעורים ולהתקרב לתלמידי חכמים על מנת לקבל כיוון ודרך בעבודת ה´. כדאי גם לשבת עם עצמך ולחשוב מהם הנושאים שמטרידים אותך במיוחד וכואב לך שאת בורה בהם (ואני מתכוון לנושאים עקרוניים ומהותיים בעיקר ולאו דווקא לשאלות צדדיות, גם אם מעניינות) ולנסות ללמוד אותם לעומקם על מנת לקבל קווי יסוד באמונת ה´.

במידה ויהיו לך שאלות ספציפיות נוספות או שתרצי לפתח נושא מסויים באופן מיוחד, אעשה כמיטב יכולתי לסייע, להסביא או לברר יחד לשם שמיים.

שנה טובה,
אלעד,
elad.gross@gmail.com


לשואלת - ראי גם:

שאלות באמונה – לגיטימי? https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=55244

כתבות נוספות