שאלה
אנו זוג מעורב (אשה דתיה, בעל לא) החיים בישוב חילוני מזה כ-13 שנים.
אין תפילה בבית כנסת בשבת, רק בשישי, אין מקווה והקהילה חילונית למהדרין.
נושא זה לא הפריע לי כי התחברתי למקום ולאנשים.
כעת שילדיי בגיל בית ספר זה מתחיל להפריע לי שאין להם חברים. כל חבריהם בבית ספר דתי ובישובים קצת מרוחקים. בעלי אחרי סעודת שבת בערב שבת הולך לחבריו וצופה בטלויזה, משהו שמאוד מפריע לי. כי יגיע שלב שהילדים ידעו שהוא צופה בטלויזה בשבת. ברוך ה' הוא מקדש ומבדיל והולך לבית הכנסת בערב שבת_(משהו שנוסף לאחר פטירת אביו) סך הכל אפשר לאמר שהוא בצד שלנו. אבל מה שעוד מפריע לי שאני בשבת קוראת מתפללת וקוראת ספרים ומאוד מתמליאת רוחנית והוא אומר שמשעמם לו נורא. חוץ מסעודות השבת שהוא די נהנה. אני אוהבת את המקום סך הכל, אבל אני חושבת לגבי העתיד. השפעת הסביבה על הילדים וכל ההשלכות של לגור יחידי במושב חילוני ולהיות דתי.מה דעתכם?
תשובה
שלום רב.
אין ספק שהחברה היא אחד המשפיעים הגדולים ביותר על עיצוב דמותם הרוחנית של ילדים. לכן רצוי מאוד שיהיו בחברה שהשפעתה תיהיה לטובה.
בברכה.
התשובה ניתנה ע"י הרב אביגדור שילה