שאלה
שלום לרב,
הנני בחורה בת 18 וחצי, אשר מסיימת בקרוב את שנת השירות הראשונה. בע"ה בשנה הבאה אמשיך שנה נוספת באותו שירות בו שירתתי השנה, והוא, מדריכה במדרשה להעברת יהדות.
איך אני אתחיל??
טוב... מזה זמן רב אני מרגישה תחושה כזו בבטן ובלב של חוסר. חוסר באותו אדם שישלים אותי, ושאיתו אבנה את חיי. התחושה הזו לא נותנת לי מנוח. לאן שאני לא פונה אני תמיד חושבת על זה.
אין לי נסיון (ב"ה) עם בנים, ולא היה לי מעולם קשר רציני עם אף אחד. השאלה היא... איך מתחילים כזה קשר? למי פונים? (ואני לא רוצה תשובה כמו "תפני לחברה, אדם קרוב") איך יוצרים קשר רציני כ"כ עם בחור? האם דרך האינטרנט זה ראוי? (כמובן שרק באתרי שידוכין לדתיים...)
אני ממש לא יודעת לאן לפנות ומה לעשות.
ברור לי שאולי תענה לי תשובה בנוסח: "אולי זה עדיין לא הזמן" - אבל מה לעשות, ליבי אומר אחרת! וזה לא נותן מנוחה!, או תשובה כמו: "כשזה יגיע, זה יגיע, אין מה לדאוג" - מה, הבחור פשוט "יפול" עלי מהשמיים?
אני שולחת לך את השאלה דווקא עכשיו, מפני שאלו הם ימי "בין הזמנים" - שבהם יש שיא של חתונות, ושיא של פגישות,דייטים,אירוסים וכו', ואני מפחדת לפספס את התקופה הזו.
אשמח מאוד לתשובה תכליתית ועניינית!
וסליחה רבה על אורך השאלה.
תודה רבה!
-אני-
תשובה
ב"ה
שלומות,
א. התחושה היא טבעית וברורה.
לא, לא אומר לך שעוד לא הגיע הזמן. אני חש שאכן הגיע הזמן בעיקר לאור העובדה שלא מובטח לאף אחד שמרגע שהוא מחליט להתחתן – זה מיד מסתדר.
ב. יחד עם זאת, אני לא מכיר בכך דרך אחרת מאשר להיודע לאלה העוסקים בכך, לרמוז על הרצון ,לשמוע הצעות.
זו הדרך היחידה. אני מציע שלא להתחיל מאתרי האינטרנט, לא מסיבות שמרניות, אני חושש ממפגשים שלא יודעים מי באמת עומד מולך.
אני חושב שראוי ונכון להתקדם בכיוונים אלא ובטוח שתראי ברכה טוב.
ביקר,
שי
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם