שאלה
מצאתי קלמר ועליו שם פרטי זרוק בתחנת אוטובוס בכביש בין עירוני לפנות בוקר .
שאלתי האם צריך להכריז מאחר ויש בו סימן או שהבעלים התיאשו מפאת המיקום ומפאת ערך המציאה
אולי בכלל הייתי צריך להשאיר אותו שם
כמו"כ אשמח לדעת איך צריך להכריז כיום על מציאה והאם צריך לשמור עד שיבוא אליהו ביאוש שלא מדעת (אם כן אז איך זה שאין לכולנו "ירושות" של מציאות מדורות שהיו לפנינו?
תודה
יוסי
תשובה
ב"ה כ"ט מרחשון תשס"ד
שלום רב!
ניתן להניח שהבעלים התיאשו מן הקלמר למרות שיש עליו שם, כיון שהם איבדו אותו במקום ציבורי, ומדובר בדבר שערכו אינו גדול, אם היה מדובר על דבר בעל ערך רב היה ניתן להניח שהבעלים לא התייאשו ואז היית צריך להביאו לתחנת המשטרה הקרובה, שלשם בדרך כלל מגיעים אנשים שאיבדו חפצים בעלי ערך. להשאיר אותו שם אין טעם כיון שלא סביר שהבעלים הניחו אותו מדעתם בכוונה לחזור ולקחת את החפץ.
כיום מכריזים על מציאה במקום מוגדר כמו מוסד ציבורי או יישוב על ידי פרסום בלוח המודעות, במקום עירוני בעתונות או בתחנת משטרה.
חפצים המוגדרים כ"יאוש שלא מדעת" אם עבר זמן רב, ואין מקום לאחסן אותם ניתן להשתמש בהם, אלא שצריך לרשום על פתק את סוג החפץ וערכו על מנת שאם יגיעו הבעלים נצטרך לתת להם את ערכו של חפץ זה.
בברכת התורה
בניהו ברונר
צפת
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם