שאלה
למדתי ועיינתי במצוות יבום וחליצה. ראיתי שיש למצווה משמעות רבה בהבנת התובנות הבסיסיות ביותר שבתורה שבכתב על אודות המשמעות של החיים והמוות בעולם של הקדוש ברוך הוא. על רקע זה אבותינו ואמהותנו הבינו את היחס בין הגוף והנפש ואת עומק הזיקה בין אחים באותה משפחה באופן עמוק הרבה יותר מאתנו.אינני מבינה כיצד מצוות אלו משמעותיות כל כך בהבנת תובנות אלו.אשמח אם תוכל לפרט על מהות מצוות אלו.
ב.אם מצווה זו כל כך חשובה ומשמעותית, מדוע התבטלה מצוות היבום? ואם כך, מדוע לא בוטלה מצוות החליצה?
אשמח אם תוכל לענות בפרוט, תודה רבה.
תשובה
ערב טוב
מצוות ייבום מוסברת בתורה בפשטות כמצווה שמטרתה להקים שם לאח המת על מנת שלא ימחה שמו מישראל.
המצווה מוסברת על ידי נותני טעמי המצוות באופנים שונים -
ב'ספר החינוך' (מצווה תקצ"ח) כותב:
משרשי המצוה, לפי שהאשה אחר שנשאת לאיש הרי היא כאחד מאבריו, שכן יחייב הטבע מפני מעשה האב הראשון שלוקחה אחת מצלעותיו וממנה בנה לו האל אשה, והאיש הזה שמת בלא בנים שיהיו חלק ממנו לזכרון לו ולמלאות מקומו בעולם לעבודת בוראו, ועוד אין זכר לו בעולם הגופני זולתי זאת האשה שהיא עצם מעצמיו ובשר מבשרו, היה מחסדי האל עליו להקים לו זרע ממנה על ידי אחיו שהוא גם כן כחצי בשרו, כדי שיהיה אותו הזרע ממלא מקומו ועובד בוראו תחתיו ויזכה על ידו בעולם הנשמות אשר הוא שם, כמו שידוע דברא מזכה אבא שכן אמרו זכרונם לברכה [סנהדרין ק"ד ע"א] ברא מזכה אבא אבא לא מזכה ברא, וכמו כן באמת האח החי אשר הוליד הבנים מן היבמה גם אליו חלק בהם וזוכה גם הוא בזכותם, אמנם לא לו יהיה כל הזכות, כי גם אחיו יטול חלקו בשביל החלק הגדול שיש לו בהם והיא האשה שנפלה לחלקו בתחלה כמו שאמרנו. ולפי זה שזכרנו על צד הפשט כשיאמר הכתוב [בראשית ל"ח, ט'] וידע אונן כי לא לו יהיה הזרע, ענינו לומר כי כל זכות הזרע לא יהיה לו, שאחיו יטול חלק בהם, ולמקצת הזכות לא היה חושש. גם כי אולי שעיקר הזכות לאח המת לפי שהוא כבעל הקרקע והאח החי כאריס, וכענין שידוע באריסין שיש מהם שיתנו הזרע משלהם. וזהו שיאמרו זכרונם לברכה [יבמות כ"ב ע"א] שכל זמן שיש לאחיו שום זכר בעולם בן או בת או בני בנים מאשה אחרת ואפילו ממזר או ממזרת שפוטרים את אשתו מן היבום, נראה בזה שאין הענין רק להזכיר שמו ולתת לו חלק וזכות בעולם הזה הגופני.
והנני עם דעתי שיש במצוה הזאת עיקר גדול וטעם נכון אמתי אצל המקובלים, אסמוך על מה שכתבתי בראש ספרי, וערכתי שם התנצלותי לבל אחשוך עצמי מכתוב כל מחשבתי בפשט טעם המצוות לעורר רוח הילדים לשאול שאלות בהם אל גדוליהם ומוריהם, מתוך העסק בהם אולי יתגלגל זכות על ידי לגלות אמתת עניניהם ואזכה אני במקומי עמהם.
לעומתו האברבנאל מנמק את המצווה בכך שמדובר בהנחת דעתו של המת ונחמה לו בכך שילדיו ואשתו לא יצאו החוצה מהמשפחה אלא ישארו בנחלתם ובקרבה משפחתית (על ידי הנישואים לאחיו).
בקהילות האשכנזים פסקו החל מימי הראשונים להימנע מייבום לאור הדרישה המחמירה שהייבום יהיה לשם שמים (כי אחרת מדובר בלאו מהתורה - האיסור לשאת אשת אח). הרבנות הראשית לישראל תקנה שהנוהג הזה יחול על כל העדות, בין השאר מתוך רצון למנוע מצב של 'שתי תורות', אם כי הרב עובדיה יוסף פסק אחרת לעדות המזרח.
כל טוב
אורי
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם