שאלה
בס"ד
שלום רב,
אני חיל שב"ה אוטוטו משתחרר ורוצה לשתף אותכם לגבי התלבטות רצינית שאופפת אותי בזמן האחרון וזה לגבי כל עניין המעשרות.
תיראו אני די מבולבל בעניין כי מחד גיסא הבנתי שזה מנהג ויש כאלו שפוסקים שזה חיוב דאורייתא?
זה בכלל לאפשוט ככה לשים בצד פתאום סכום לא מבוטל של כסף כל חודש בידיעה שזה יכל ללכת לי בתור חייל שוחרר לדברים קריטים תשלומים למינהם כמו פלאפון,דלק אוכל וכו'...
וככה פתאום לתת חלק המחשבה הזאת לא פשוטה האם זה לא נחשב כחלק מהמעש כשאומרים שצריך לתת מהנטו? האם זה לאחר הניכוי מתשלום הפלפון וכל זה?
האם יש אילו התרים לבחור צעיר שחוסך להרבה דברים?
וכמו כן הדבר חל גם על כהן?
ועוד משהו אני לא רוצה שחלילה הדבר יתפרש או יחשב כנדר כי משתדל לא לנדור וקראתי משהו לגבי שאם אתה מביא כמה פעמים זה עלול להחשב ככה ואת זה אני לא רוצה .
אם באיזה חודש לא אתן מכל סיבה שהיא?אז מה?.....התרת נדרים?
ואיך אוכל לדעת שזה בדיוק עשירית מהריווח? ולא פחות?
אני מאוד מתלבט לגבי זה וכמו שראיתם דחסתי לכם ככה הכל והצפתי כי זה בוקע ממני מה אעשה?....
בכל זואת זה לא צחוק זה סכום שאתה נפרד ממנו בחודש וזה לא מעט כ"כ אז מה עושים כי אם זה מנהג אז לא פשוט לעבוד על דברים אחרים אולי "קריטיים יותר" שהם חיוב ומצוות?...
תודה מראש לעונים:).
תשובה
שלום וברכה,
א. לגבי עיקר דין מעשר כספים, אם זה מדאו', מדרבנן או מנהג מומלץ לקרוא את המאמר הבא: http://olamot.net/shiur/מעשר-כספים
ב. יש דעה אשר ניתן לסמוך עליה הפוסקת כי את המעשר יש לתת לאחר ניכוי כל הוצאות המחיה. ולכן, אם מדובר במשכורת החיילים שהיא בלאו הכי נמוכה ביותר יוצא כי גובה המעשר נמוך בכל מקרה.
ג. יש במעשר כספים דעות שמחילות על כך דיני נדרים. ניתן לנטרל את הנושא הזה על ידי הצהרה כי אינך מקבל על עצמך את המעשר בתורת נדר. כמו כן, ניתן גם למפרע ללכת ולהתיר נדרים. מה גם, שבכל שנה אנו מתפללים את תפילת כל נדרי אשר בכוחך לכוון על מעשר הכספים ובכך לבטל את הנדר להבא.
ד. כרגע אין לך צורך לחשוב על סכומים בעבר של תרמת. התמקד החל מהחודש בהכנסה החודשית שלך. הערך מהם הוצאות המחיה הבסיסיות שלך ומהיתר תרום עשר אחוז.
ה. מעבר לעובדה שמעשר כספים מהווה מצווה חשובה, הוא משמש גם כעבודת המידות עצומה. לכולנו, בכל שלבי החיים יש הוצאות שנדמות לנו כחשובות ביותר, אף יותר מצדקה וכדו'. התורה מחנכת אותנו להתרגל תמיד לראות גם את ה'אחר' שזקוק אף יותר ממך לסכום הזה. טבענו האנושי גורם לנו לחשוב שאנו חייבים המון כסף בבחינת 'שמנת עבית כשית' הגורם לנו לשכוח את הקב"ה ואת הזולת. מצווה זו מלמדת אותנו כי בכל עת ובכל שעה, עלינו להפריש עשר אחוז. חז"ל מלמדים אותנו לעשר כדי שנתעשר, לפעמים דווקא פתיחת היד והנתינה לאחר, פותחים בפנינו חיים עשירים יותר ופחות קמוצים.
בהצלחה,
אביאל
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם