שאלה
בס"ד
כבוד הרב, שבוע טוב!
בשנה האחרונה החלו לתהות בסניף שלנו על מקומה של החברה הדתית-המעורבת.
הסניף שלנו הוא סניף בני-עקיבא רגיל (לצערי)והמדריכים מתתחלקים לחצי-המעוניין בסניף נפרד לכל דבר (פעולות נפרדות, למעט ישב"צים מעורבים בשאלות לגביי הסניף בכללו) וחצי- הדוגל בחברה "מעורבת בקדושה". לראשונה, כששמעתי את הדבר הזה-ממש הזדעזתי! ואז התחילו התהיות, הרי אנחנו סניף מעורב- ואין כזה דבר "בינוניות" (לדעתי,) או שאדם מאמין ומקיים את ההלכה (לפחות משתדל) או שאדם ניהיה מאמין לא פעיל! אין כזה דבר: "אני לא מסכים עם ההלכה"/ "ההלכה היא אחלה, אבל..."
הבעיה שלי-היא בעצם הבעיה של הציבור היום. אנחנו חיים במן בינוניות שכזו ומתירים לעצמנו דברים כי נוח לנו.
השאלה: האם זה טוב לחיות בבינוניות כזו? האם יש דבר כזה "מעורב קדוש"- והרי ההלכה פוסקת הלכות ברורות מאוד לגביי עניין זה! האם צריך להתפשר? האם אדם דתי יכול להסתפק באמצע?
אשמח אם תענה לי על השאלה המורכבת,
היא נובעת מבלבול עמוק.
תודה.
תשובה
לשואלת שלום רב.
אין בשולחן ערוך הלכות חברה מעורבת. אין איסור מפורש על כך. יש דיני צניעות - ייחוד, נגיעה, הסתכלות, ריבוי שיחה וכו'. והשאלה היא אם אפשר לשמור זאת בחברת נוער מעורבת.
החברה שלנו היא חברה מעורבת. בלימודים באוניברסיטה, בעבודה, במסחר ברפואה ובכל מקום. ולכן השאלה היא אם נכון להפריד בתנועת הנוער, האם זה ייצור חברה בריאה יותר או פחות.
כך או אחרת כאשר הוקמה בני עקיבא כתנועה, ולפניה עזרה ותנועות נוספות ("ישורון" בגרמניה ועוד), והוחלט להקימה כתנועה מעורבת, זה נבע מתוך הכרה שכך יהיה יותר נכון מבחינה חינוכית להביא את הנוער ולרומם אותו.
יחד עם זה אני מסכים עם ההגדרה "מעורב קדוש" כלומר הרצון להיות בקדושה למרות הפעילות המשותפת. אסור לוותר או לחפף בשום תחום בדיני צניעות וצריך להקפיד שהדברים ייעשו ע"פ הלכות צניעות עד הסוף.
בברכה
אפי קיציס
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם