ממ...מה לכתוב בנושא..

שאלה

קשה לי.. קשה לי מה שאני הולכת לכתוב.. פשוט אני בעצמי לא רוצה להאמין שזה נכון..

בקיצור, אני בת 18..

איזה בחור אחד נשוי, הוא בן 22, התחתן לפני שנה עם בחורה מאיפה שאני גרה.. הוא גר באמריקה ואני לא..

עכשיו, אשתו היא חברה של אחותי מכל החיים..

בארך לפני כחודש הוא שלח לי הודעה בפייסבוק עם שם ודוי כך שלא ידעתי מי זה (אני בכלל לא מכירה אותו כאילו אני יודעת שהוא נשוי לזאתי וזהו.. ) ככה התחלנו לדבר ואני כזה אמרתי לו שאני לא עונה לפני שאני אדע עם מי אני מדברת.. קיצר לקח לי כמה ימים לשכנע אותו בסוף הוא אמר לי...

ואז אני כבר לא ידעתי מה לעשות.. אני בחורה רגישה מאוד, והכי קשה לי להפרד מאנשים אפילו שבקושי דברנו אני פשוט לא יודעת לנתק קשרים..

איך שהוא מדבר אליי הוא לא מפסיק להגיד לי כמה אני יפה וכמה הוא רוצה ליהות לידי וכו'..וזה לא ממש שאני אוהבת את זה.. כי הרבה בחורים אומרים לי ואני לא צרכה אותו במיוחד...אבל ככה הוא.. הוא פשוט לא מפסיק לרגע.. הוא לא קונה אותי בזה אבל זה קצת יותר מדיי ..

אני יודעת שזה ממש לא בסדר.. וזה גרוע.. נישואין זה לא שטות.. אבל אני לא מספיק חזקה בשביל לנתק את הקשר אפילו שאני לא נדלקת אליו בכלל.. והוא כמובן לא רוצה... ואני כל הזמן אומרת לו שלא טוב לי עם זה שאני לא יכולה לעשות את זה..

עכשיו הוא בקטע כזה רב עם אשתו כל הזמן, היא רוצה להתגרש כי הוא לא מספיק דתי בשבילה והוא קצת עושה מה שבא לו בקשר לדת.

הוא אומר לי שהוא לא אוהב אותה אבל הוא מפחד להפסיד אותה ובכלל מפחיד אותו כל הקטע של גירושין.. שניהם בני 22.. הם לא עושים אהבה כי הם לא רוצים ילדים.. לא הולכים לישון ביחד.. כל אחד עושה מה שבא לו.. היא צועקת לו כל הזמן..

הוא יתום. אין לו אבא. היה לו מאוד קשה עם אבא שלו כשעדיין היה בחיים.. והוא כל הזמן חשב להתאבד.. כבר בכיתה ה'..לילה אחת הוא סיפר לי את כל סיפור חייו ואני ממש הקשבתי לו ונתתי לו עצוב אני חושבת שקצת עזרתי לו.. הוא כזה השתחרר והרגיש מאוד פתוח איתי ולא הסתיר ממני כלום.. הוא בכה ..זה עשה לו טוב ואני כשמישו צריך עזרה.. אין מצב שאני עוזבת..

אינ לא יודעת מה לעשות.. עכשיו הייתי באמריקה בשביל שמחה, וראיתי את אשתו.. הוא לא הגיע כי הוא נסע.. ככה ראיתי את אשתו ופשוט עזבתי את המקום..

אני צרכה קצת עזרה.. איך אני מפסיקה את זה.. אני באמת

תשובה