שאלה
שלום!
יש לי שאלה
.... למדנו שיש משולש של עמ"י א"י ותורת ישראל.... עכשיו בכל המאבקים (וביחוד בעמונה) כמעט הגענו למצב של מלחמת אחים..... מי אמר שא"י יותר חשובה מעמ"י????
למה לא אכפת לנו מהעם שלנו כמו שאכפת לנו מהארץ שלנו????? אולי בכלל אנחנו קצת מגזימים עם האלימות.... כי אנחנו הרי גוף אחד (עמ"י) וזה כמו שיד אחת תרביץ ליד השניה ותפגע בה!!!
זה ממש ממש לא תקין.... אז על מה צריך יותר להשקיע? על שמירת הארץ שלנו או על שמירת אחדות עמ"י???
אני ממש מקווה שתענו לי מהר הפעם.....
תודה רבה ובשורות טובות...
רעות
תשובה
שלום לך רעות
מאד שמחתי לקרוא את שאלתך. גיליתי ילדה עם דעות מאוד מוצקות וברורות. בעצם, לומר את האמת, את לא באמת שואלת. התשובה ברורה לך מראש, ואת מציבה את השאלות כשאלות רטוריות (תספרי כמה סימני שאלה כתובים בשאלה, והמשמעות שלהן ברורה מאד).
לך זה מאד ברור [שאנחנו טועים],
שלא אכפת [לנו] מהעם שלנו,
[שאנחנו] מכים את היד השניה שלנו,
לך זה ברור [שאנחנו אלימים],
לך זה ברור לחלוטין שצריך להשקיע יותר בשמירה על אחדות העם.
האם את באמת שואלת ?
האם את באמת רוצה לקבל תשובה,
או שאת רק רוצה לקבל אישור שמה שאת חושבת זה נכון ??????
****
אז אני חושב שאת ממש צודקת, שאלימות זה רע, ואם זה בין אחים זה קטסטרופה, וצריך לעשות הרבה למען שמירת אחדות העם.
אבל לא ממש הבנתי איך זה קשור אלינו, איך זה מתקשר עם – ["אנחנו"].
[אנחנו] היינו אלו שחטפו בעמונה מכות רצח (למעלה מ-200 פצועים)
מי שחושב שאנחנו היינו אלימים בעמונה – פשוט חי בסרט. באותם הסרטים שהתקשורת המאד מאד אובייקטיבית מאכילה אותנו.
****
היו כבר שהישוו את ההלקאה העצמית שלנו ואת רגשות האשמה המאד מפותחים שבהן אנחנו נוטים להאשים קודם כל את עצמנו, לתסמונת האשה המוכה.
כמו אשה, שבעלה מכה אותה נוטה במקרים רבים להאשים את עצמה. באמת לא התנהגתי נכון, באמת הרגזתי את בעלי, לא הייתי צריכה לעשות את זה, להגיד את זה, ללכת לשם. באמת מגיעות לי המכות האלו.
זו תסמונת ידועה ונפוצה (יותר מדי נפוצה לדאבוננו), הפסיכולוגיה הקלינית מנסה לטפל בנשים (ואולי לא רק בנשים) הסובלות מתסמונת זו.
אז אני, למזלי הטוב, משוחרר לחלוטין מן התסמונת הנ"ל, אני מצהיר בפה מלא:
[א-נ-ח-נ-ו צ-ו-ד-ק-י-ם ו-ה-ם ה-א-ש-מ-י-ם !!!!
הם האלימים ולא אנחנו !
להם לא אכפת מן העם שלנו, לנו דווקא כן אכפת.
הם לא מבינים מה זה אחדות העם, אנחנו מבינים מאד.
ההתנהגות של הכת השלטת היום במדינת ישראל מובילה את העם שלנו אל פי התהום.]
****
ובכל זאת ..... נשאלת השאלה, אז מה עלינו לעשות במצב נתון זה ?
חז"ל מספרים לנו שפעם גזרו הרומאים גזירה שאסור ליהודים ללמוד וללמד תורה.
ורבי עקיבא, למרות הגזירה, עבר על הצו הרומאי ולימד תורה ברבים. בא אליו יהודי אחד בשם פפוס בן יהודה. [פפוס היה יהודי נאור, ומודרני, ומתקדם, שמבין בפוליטיקה, ומבין מה מסוכן לעם ישראל, ומבין מה חשוב יותר ועל מה צריך לפעמים לוותר.]
אמר פפוס לר´ עקיבא: אתה הרי רואה שהרומאים שולטים בארץ. זה רצון ה´, זו גזירה משמים שהם ישלטו עלינו. מה שאתה עושה זה סתם יזיק, גם לך וגם לכל היהודים, וחוצמזה זה ממש התאבדות, סופך, שיתפסו אותך הרומאים ויסרקו את בשרך במסרקות של ברזל עד שתצא נשמתך.
ר´ עקיבא ענה לו במשל: מעשה בשועל שהיה מהלך על שפת הנהר וראה את הדגים בנהר רצים מכאן לכאן (מה שנקרא שרויים בפאניקה, בלחץ). שאל השועל את הדגים, ממי אתם בורחים ? ענו לו הדגים, אנחנו בורחים מן הדייגים שפורסים רשתות בכדי לצוד אותנו. אמר להם השועל, ומדוע לא תצאו מן המים ותדורו ביחד עמי על היבשה כשם שדרו אבותי ואבותיכם מעולם ?
ענו לו הדגים: ["אם במקום חיותנו כך, במקום מיתתנו על אחת כמה וכמה."
והנמשל: אם כאשר אנחנו לומדים תורה מצבנו כל כך חמור, אז אם נפסיק ללמוד תורה, "חבל על הזמן" מה שיקרה לנו.]
סוף הסיפור ידוע לכולנו, ר´ עקיבא נתפס והוצא להורג. אבל עם ישראל המשיך ללמוד תורה, ובזכות זאת היום אנחנו כאן.
****
זה בדיוק המצב היום בנוגע לארץ ישראל. אם היום כשאנחנו עוד "קצת" יושבים בחברון, בירושלים, בבית-אל ליד שכם ובשאר חלקי ארצנו האהובה בה ישבו אבותינו, ואשר אותה קיבלנו ירושה. אותה הארץ שהובטחה לנו ע"י ה´ יתברך, ואנחנו בכוחות נפש עצומים משתדלים להדבק ברגבי האדמה האלו. להאחז במסירות נפש גדולה, ובאהבה ללא גבולות בכל שעל ושעל.
ולמרות זאת מצב האומה והעם כל כך גרוע, הרי אם ננטוש חלילה את נחלת ה´ מצבנו יהיה "חבל על הזמן".
[את באמת חושבת שאם נחבק את השוטרים והחיילים שנשלחו ע"י הממשלה לעקור אותנו מארץ חמדה, ולא נביע את המחאה הפשוטה והבריאה שצריך למחות מי שבאים לגרש אותו מביתו, אז יפתרו בעיותיה של האומה.
אז כבר החמאס יפסיק לירות טילים אל צפון הנגב, ונפסיק לשמוע על פרשיות של התעללות מינית בילדות בנות 13, וכבר לא תהיה אלימות בבתי הספר, ובפאבים, ובכבישים, וכבר לא תהיה שחיתות בשילטון והכל הכל יהיה כל כך נפלא, ממש "שוויץ של המזרח התיכון".]
אני חושב שה´ רוצה מאתנו שאנחנו נקח אחריות על כל העם. ואני מבין, שהויתור על הארץ הוא סימפטום עיקרי בכל המהלך הזה של אובדן הערכים, של אובדן האידיאליים, של אובדן הדרך, של העייפות ממלחמות.
[ה´ דוחף אותנו להתעקש, בכל הכח, על הערך החשוב ביותר לקיומה של אומה, הלאומיות. כשאנחנו נבין שאין "חיה כזאת", עם שלא מאמין שהארץ שלו היא שלו. אז נבוא מתוך נקודת מבט ערכית אמיתית אמונית, ואז גם נוכל להצליח לתקן בהצלחה רבה יותר את התחומים האחרים.]
הרבה בשורות טובות
חודש טוב ומבורך
יעקב סביר
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם