מי עושה תשובה על אלו שלא עושים תשובה?

שלום רב
סליחה על העיכוב, אשתדל לענות בקצרה על השאלות, ואם עדיין יש רצון יותר להסבר, אשמח להרחיב בכתובת שלי או באתר עצמו.
א. עמידה בעליה לתורה איננה לפי ההלכה מצד העליה אלא מצד כבוד של מי שעולה. לכן לפי ההלכה, כאשר עולה לתורה רב שלנו, אנו צריכים לעמוד, וכן אם עולה אבא שלנו לתורה, אנו צריכים לעמוד, ואז גם העמידה היא כל הזמן של הקריאה ועד שהעולה גומר לברך את הברכה לאחר העליה לתורה. בשאר אנשים אין חיוב לפי ההלכה לעמוד, אלא שיש מקום לכבד אנשים, ולכן ישנם מנהגים רבים בדברים האלו, לדוגמא, מורה, שאנו עומדים כאשר הוא נכנס, יש בכך דבר חשוב, למרות שדבר זה לא חיוב הלכתי, אך יש בו קנית מידות טובות, של הכרת הטוב, והכרת מעמד המורה. לכן יש מקום לאדם להחליט שהוא עומד כאשר יש אדם שהוא מעריך שעולה לתורה וכד´.
ב. קבלת שבת היא דבר נפלא, אנו מקבלים את שבת המלכה במזמורי תהילים נפלאים, ובשיר מופלא שכתב רבי שלמה הלוי אלקבץ זצ"ל, והדברים במעלה גדולה מאד. לכן יש גם כאלו שעומדים באמירה של קבלת שבת, שהם חשים את המעלה המיוחדת שיש בדברים אלו. כמו כן, בזמנו של האר"י הקדוש, היו יוצאים אל השדה לומר קבלת שבת, ואנו שלא יוצאים, גם עמידה לפעמים מראה על שינוי של מוכנות לצאת לקראת השבת הבאה. הלכתית אין חיוב לעמוד, וכך מוסכם בפוסקים, אך כל אדם יכול לנהוג לפי דרכו, ואין בכך כל בעיה הלכתית (אלא שרצוי לומר שעושים את הדבר בלי נדר, שכן במצבים שעלול להיות לאדם קשה, לא רצוי שהוא "יסתבך" עם נושא של נדרים).
ג.חודש אלול הוא חודש מופלא, שנתן לנו הקב"ה מתנה לחזור בתשובה ולתקן את כל אשר פגמנו, וכל אשר אנו רוצים לתקן בנו, ולהיות יותר טובים ויותר קרובים לאבינו שבשמים. אנו מרגישים שיש לנו זכות גדולה, ויש לנו הזדמנות נפלאה לתקן, וחבל מאד אם אנו לא משקיעים בכך את המאמצים.
לצערנו הרב ישנם אנשים שאינם מודעים לדבר הנפלא הזה, ולכן חודש אלול והימים הבאים לאחריו אינם משפיעים עליהם כל כך, ואכן זה מצער מאד.
דבר ראשון שאנו שחשוב שנזכור הוא, שצריכים לא צריכים לעשות את החשבונות של האחרים, אלא תפקידנו לתקן ולהקדם, ולא לדון את האחרים.
דבר שני, אנו צריכים לדעת שמטוב ה´, יש דברים שעצם היום מכפר, שמעלת יום הכפורים מכפרת גם על מי שלא שב, ודבר זה נמצא במחלוקת בין התנאים, האם התשובה מתקנת או היום מכפר, ובודאי שיש גם בחינה כזו וגם בחינה כזו ביום, וגם מי שלא חוזר בתשובה יש לו התקדמות ביום הזה.
וכעת אל הנקודה האחרונה שהיא חשובה מאד. בספר תומר דבורה לרמ"ק כתב שאחת מהמידות של הקב"ה היא ארך אפיים, שהוא מאריך אפו מהחוטא. שלא מיד הוא מעניש את החוטא, אלא הוא נותן לו את הזמן לחזור בתשובה. כל אדם נידון ביום הזה, אך הדין הוא גדול ושלם ואנו האנשים הפשוטים איננו יודעים את השיקולים, אנו יודעים מה טוב שאנו צריכים לעשות ומה לא טוב שאנו צריכים לתקן, אך את החשבון הכללי אנו לא יודעים. לכן אנו מבינים שאנשים שלא חוזרים בתשובה, הדין שנפסק להם מיוחד להם על פי הראיה הרחבה של הדברים ומתוך אריכות אפיים של הקב"ה. לכן אנו רואים רשעים לפי דעתנו, שהם חיים חיים ארוכים ואילו צדיקים לדעתנו שנפטרים ואנו לא מבינים בדברים. לכן בדברים אלו חשוב להתחזק באמונה בה´ ולזכור שאלו התחומים שלו יתברך ולא שלנו.
אני מקוה שהדברים עזרו, ואברך שנזכה יחד עם כל עם ישראל לתשובה גדולה ולגאולה שלמה במהרה.
בברכת שנה טובה וכתיבה וחתימה טובה
יצחק.
Zahig2@shoresh.org.il