מי אמר שזו גאולה?

שלום רב,
אני מבין את הבלבול שלך, בזמנים כל כך קשים תמיד מתעוררים שאלות קשות באמונה ואולי דוקא הצורה שיצאה לך השאלה מבטאת הכי הרבה מה שאת מרגישה. אשרי האנשים שלוקחים את השאלות האלו ומבררים אותם ומשם מתעלים להבנות יותר גבוהות - כפי שאת בעצמך עושה.
יש חשיבות להבדיל בין שני דברים - האמונה שאנחנו ב "דור הגאולה" , לבין האמונה שהגאולה תבוא מחר.
דור הגאולה זה לא שהגאולה הגיעה ולא שהיא תבוא מחר, נכון שזה אומר שאנחנו לא רחוקים כמו פעם, אבל את הזמן אנחנו לא יודעים בדיוק. דור הגאולה זה אומר שאנחנו נמצאים בשלב אחר לחלוטין בהסטוריה של עם ישראל, משלב של גלות לשלב של גאולה.
בשלב של גלות זהו זמן בו עם ישראל נמצא מפורד ומפוזר ללא מדינה וללא ארץ, התורה שלו חסרה - אפילו הנשמה שלו חסרה - זהו מצב אחר. בגלות עם ישראל לא במצב שמתאפשרת גאולה, הוא בקושי עם. בגלות עם ישראל עובר ניתוח הוא עובר תהליך ריפוי מהחטאים החמורים שלו - הגלות אמורה לזכך את עם ישראל, אבל לא סתם לזכך, הגלות עשתה שינוי מהותי בתוך עם ישראל בפנים- בנשמה. לא סתם כפרה זה תהליך של ניתוח יסוד מאוד, העובדה שבית המקדש נחרב היה רק סימן לכך שיש בעם ישראל משהו בפנים שדורש תיקון ואת זה הגלות באה לתקן כדי שעם ישראל יוכל לחזור אל עתידו המזהיר, אבל בגלות עצמה המצב של העם מאוד מפורק.
בגאולה המצב שונה לגמרי. עם ישראל כבר מוכן, יש לו עם, יש לו ארץ , הוא עצמאי (הוא אפילו יכול לבנות את בית המקדש אם הוא היה רוצה) אפילו הנשמה שלו כבר מתוקנת. אומנם ישנם כמה בעיות שצריך לפתור: ארץ ישראל השלמה , ישנם אנשים שלא שומרים תורה ומצוות, אבל כל זה חיצוני - אפילו אלה שלא שומרים תורה ומצוות - בפנים הם מוכנים אלא שצריך להוציא את זה החוצה. כל הכלים כבר מוכנים - עקרונית זה אפשרי עכשיו להביא את הגאולה אלא שכל השאר תלוי [בנו ובקב"ה].
ניתן לזה דוגמא קלה: אדם מאוד רוצה לטוס למקום מסויים, הוא מנסה להגיע לשדה תעופה לתפוס את המטוס הוא נוסע בכבישים ויש לו פקקים ועוד הרבה בעיות - אבל ברור שהוא לא יכול ברגע זה להגיע לאותו מקום - כי הוא אפילו לא על המטוס. כשהוא מגיע למטוס ונכנס פנימה עדיין זה לא פשוט ויקח קצת זמן - אולי פחות אולי יותר אבל לפחות הוא עכשיו שם עכשיו הוא כבר יכול כבר להגיע ליעדו. אנחנו נמצאים בדור שעלה על המטוס, זה לא כמו בדורות הקודמים שקוו שתבוא הגאולה - אנחנו יודעים שאנחנו פה. יש לנו ארץ , יש מדינה, יש קיבוץ גלויות, יש המון סימנים (חלקם מוזכרים במפורש במקרא - כגון שארץ ישראל תתן פריה) שאנחנו כבר בדור הזה - בתהליך הזה. אלא שלסוף עוד לא הגענו ולמען האמת גם כשיבוא המשיח עצמו -ישנם שלבים עוד בגאולה גם אז זה לא הגאולה לגמרי.
להאמין שכל יום יבוא משיח איננה אמונה מוחלטת וידיעה ברורה. היא תקוה וצפייה מתוך ידיעה שישנם חשבונות נסתרים שאיננו מבינים. המדרש אומר שהקב"ה הצית את ירושלים באש [ובאש הוא עתיד לבנותה]. מסביר הרב דרוקמן (מורי ורבי) ש"אש" זה דבר שגם האדם עושה אותו אבל הוא גדל ומתרחב בעזרת כח אחר - הרוח ועוד, זה לא רק האדם אבל זה גם האדם. כמו שה´ החריב את ירושלים - אבל בידי אדם. אותו דבר בגאולה, השם מביא את הגאולה אבל לא לבד אלא יחד עם האדם. עלינו לעשות את ההשתדלות שלנו להביא את הגאולה השלמה כמה שיותר מהר - להחזיר את עם ישראל בתשובה, להגדיל תורה , לבנות את ארץ ישראל השלמה. ולדעת שגם ה´ עושה את שלו, בדרך שלו (אפילו ההתנתקות אנו מאמינים שבסופו של דבר היא לטובה ולמרות שאיננו יודעים כיצד ה´ מכוון את הדברים אנו יודעים שזה עוזר לנו להתקרבות הגאולה השלמה)
יכול להיות שהקב"ה מחר יביא את המשיח -צריך להאמין שזה יכול להיות - יש חשבונות נסתרים ודברים פנימיים שמצדם הגיוני שמחר הוא יבוא (או כמו שכותב הרב חרל"פ - מצד הנשמה של עם ישראל מגיע להם גאולה בכל רגע ולפי זה יתכן שהגאולה תוקדם) אבל אני לא בטוח בזה .
"אני מאמין באמונה שלמה בביאת המשיח ואף על פי שיתמהמה עם כל זה אחכה לו בכל יום שיבוא" ניתן להבין בשני אופנים :
1. באופן הידוע שצריך להאמין שהוא יכול לבוא כל רגע.
2. ישנו עוד אופן - אני צריך להאמין שלמרות שהמשיח מתמהמה - בכל יום הוא בא - בכל יום הוא מתקרב , אין שום יום שאנחנו מתרחקים מהגאולה או עומדים במקום , כל יום אנחנו מתקרבים יותר.
בסופו של דבר אני רק ארצה לומר שהאמונה המוחלטת באופן בלתי מעורער שההתנתקות היתה צריכה להתבטל ושיבוא המשיח איננה נכונה. אנחנו אכן החזקנו בעמדה של אמונה, מתוך ההבנה שאסור להתייאש "אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים" מתוך הידיעה שה´ רוצה שנמשיך להאבק, החזקנו בעמדה שלא יהיה כי [אדם שיש לו חולה גוסס לא מתחיל לתכנן את ההלויה אלא נתלה בתקוה שהוא יחיה וככה הוא יכול להמשיך להיאבק], אבל לא ידענו באופן מוחלט מה תהיה התוצאה - וכפי שאנו חוזים בימים אלו ישנם עדיין דברים נסתרים שאיננו מבינים ועוד דברים גדולים שעלינו לתקן ושה´ מצפה מאיתנו שנעשה בדרך לגאולה השלמה,
עלינו להתחזק כמה שיותר - דוקא מתוך הצער, ודוקא מתוך הידיעה הברורה שאנחנו (הדתיים) היחידים בעם שיודעים מה הבעיה הגדולה בעם - מהי המחלה הגדולה בעם, ככל שכואב לנו יותר - עלינו להביא לעם את התרופה שתציל אותו מהמחלה הנוראה - האמונה, התורה. עלינו להתחזק באמונה.
אני אשמח לקבל ממך תגובה על התשובה, ואם יש שאלות נוספות, אני מקווה שהצלחתי לענות בקצת על הבלבול שכולנו שרויים בו בימים אלו,
אבי
aviwolfson@walla.com
נ.ב אני מצרף לך קישורים לעוד כמה תשובות שלנו בנושא הזה:
מה התחדש דוקא ביום העצמאות? http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=2251