שאלה
שלום רב!
אני מצטערת מראש על האורך...
השבוע,יצא לי לסיוע באוטובוס...ובדרך ראיתי בניין גדול שהיה כתוב עליו:"הסוכנות היהודית"...רגע אחרי זה ראיתי אישה מחכה לעבור את המעבר חציה.
זה גרם לי לחשוב,על הבניין הזה,שהוא נורא מהותי,ומדבר על תכלית החיים היהודיי'ם.זאת אומרת,לא התכלית,אבל זה בניין שעצם תכליתו זו היהדות..שזה משהו מהותי בחיינו.או לפחות אמור להיות...
וברגע שראיתי שניה אחרי את האישה ממתינה לחצות את הכביש,נזכרתי לרגע בחיים הרגילים...ונעצבתי....קשה לתאר,זה נשמע שאני סתם יצורה,ושהבניין והאישה הזו לא מסמלים כלום..אבל לי הם סימלו....אני אפרט...
בזמן האחרון,אני מרגישה,שאנחנו חיי'ם מיום ליום,ממוות למוות,מדקה לדקה,מפעולה לפעולה,מעבירה לעבירה,מאוכל לאוכל....ובקיצור חיי'ם את הרגע.אבל,אנחנו לא חיים את הרגע במובן של למצות כל דקה ודקה,אלא במובן של להעביר כל דקה ודקה בשלמותה.או בעצם,יותר נכון,איך לעבור כל דקה ודקה.
אני מרגישה,שאני חושבת רק על הדבר הבא שאני יעשה,והאוכל שאני יאכל,ומה אני אעשה הערב,ומה אני אעשה בבית,ואיזה שיעורי בית יש לי, וכל דבר של המספר שעות המצומצם שעומד לבא עליי...וזאת, בעצם, מבלי לחשוב על החיי'ם שלי!!!על התכלית שלי!!הרי יש לי יי'עוד בעולם...אני מרגישה ...שאנחנו מעבירים כביכול את החיי'ם שלנו...וככה לאט לאט עוברות להן 60...70...80..שנה..כל אחד וגילו שלו,והאדם מת.ולרב, בהרגשה של חסור מיצוי של החיים....
אני בת 16..אפשר לומר שאני רק בת 16....אפשר לומר שאני כבר בת 16..בשבילי זה כבר.עברתי 16 שנה!!אולי ביחסית זה קצת, אבל בתאכלס!16 שנה זה המון..ואני מרגישה שלא עשיתי שום דבר מיוחד, אבל שום דבר מיוחד!!זאת אומרת...זה מדכא..לחשוב שעברת 16 שנה...וכאילו נולדת אתמול...16 שנה!!!!זה מדהים כמה אפשר לעשות ב16 שנה...וכמה אפשר לא לעשות ב16 שנה...
אני לא רוצה להעביר את שאר השנים שלי בחוסר תמציתיות שכזו!!אני רוצה להבין למה אני פה, איך אני יכולה לייעל את החיי'ם שלי..להפוך אותם למעינינים יותר, ומהותיי'ם יותר. שברגע שאניי אמות, וגם אם זה יהיה חלילה מחר,מחרתיי'ם..או אפילו בעוד 60 שנה, אז שאני אדע שאני את שלי עשיתי!!!עשיתי את המקסימום שלי!!שלא העברתי את החיי'ם,שעברתי את החיי'ם!!!שעשיתי את זה בשלמות עצמית!כי כרגע אני מאוד לא שלמה עם עצמי.....
תודה רבה רבה!ושוב..סליחה על האורך...
תשובה
שירה היקרה שלום,
ראשית, אינך צריכה להצטער על האורך, להיפך- שאלה ארוכה יותר עוזרת להבין יותר טוב את כוונת השואל. אז תודה!
קראתי את שאלתך מספר פעמים ובכל פעם התפעלתי מחדש. התפעלתי מהרגישות, מהחיפוש החד והנוקב אחר האמת, מאי היכולת להתפשר על משהו שהוא פחות מהמקסימום.
התפעלתי מאוד כי את כל כך צודקת...
את כל כך צודקת בתיאור החיים כמשהו שרוב האנשים "מעבירים" ולא "עוברים" (אהבתי את הגדרתך...). בעצם, בשאלתך הנוקבת ובידיעה שצריכה להיות משמעות כלשהי לחיים הגעת כבר לחצי הדרך, חצי תשובה כבר נמצאת בידייך.
מצאתי קטע קטן שמיטיב לשקף ולחדד את שאלתך-
"פעם, בשעה שטיילנו, שאלת – "אייכה?"
הרמתי עיניים תמהות.
"אייכה?" – חזרת ואמרת – "זו השאלה ששאל אלוקים את האדם
וכל אדם צריך תמיד להיות מסוגל להשיב עליה.
אתה מסוגל?"
"בטח" – השבתי וחייכתי בעצבנות – "אני כאן!"
"אבל זה לא מספיק !
גם הצריף פה והשולחן והסמרטוט!
כשהאדם נמצא" – המשכת ואמרת – "במקום מסויים
הוא נמצא שם למטרה מסויימת.
מהי המטרה שלך ?
מה עשית היום – שהסמרטוט לא עשה...?""
אשרייך שיש בך רגישות כל כך גבוהה לזהות שלמות פנימית! את מרגישה חסרון בשלמות הפנימית שבתוכך ובצדק. כשחיים עם הרגשה שלא עשינו שום דבר מיוחד בחיינו, שלא עשינו היום משהו "שהסמרטוט לא עשה", כשמרגישים חוסר תמציתיות בחיים- מגיעה גם הרגשה של חוסר שלמות וביזבוז. למה אני כאן בכלל?
ולשאלתך זאת אנסה לענות בע"ה.
בספר קהלת מתאר לנו שלמה המלך את כל הבלי העולם הזה- העושר, החכמה, ההוללות... ומסקנתו כתובה בסוף הספר- "סוף דבר הכל נשמע את האלוקים ירא ואת מצוותיו שמור [כי זה כל האדם]". מטרת האדם בעולם הזה, מהות קיומו ויעודו בחיים היא קיום תורה ומצוות. זה כל האדם! הקב"ה ברא אותנו והביא אותנו לעולם הזה. אבל הוא לא ´זרק´ אותנו סתם, הוא צירף לנו את התורה- "הוראות ההפעלה" של העולם הזה- שתורה לנו איך להתנהג ובאיזו צורה נוכל לחיות כאן חיים מלאים. התורה אין פירושה אוסף מצוות וחוקים יבשים. התורה שלנו היא תורת חיים! כל מעשינו, מחשבותינו והנהגותינו צריכים לנבוע ממחשבה של תורה. ועל כך ארחיב אחר כך בע"ה.
אחרי שהבנת את השלב הראשון נוכל לעבור לשלב הבא- מה המטרה של קיום המצוות?
והתשובה- ["לתקן עולם במלכות שד-י"!]
נשמע קצת ´מפוצץ´ ותלוש...נכון? בפשטות אפשר להסביר שהמטרה היא ליצור עולם מתוקן, עולם שבו הקב"ה יוכל להתגלות בכל רגע ורגע, וזה על ידי כך שנקדש את שמו של הקב"ה במציאות.
עד כאן ההבנה הגדולה והמרוממת של מטרותינו בעולם.
ועכשיו לת´כלס- איך זה מתבטא בפועל?
בהסתכלות חיצונית נראה לנו שמטרה כל כך גדולה לא יכולה להופיע בתוך מעשה קטן, יומיומי ושגרתי.
אבל זה לא נכון.
כתבתי מקודם שהתורה היא תורת חיים. זה אומר שהיא מתבטאת ממש בכל תחומי החיים, היא מגיעה עד המעשים הכי קטנים ומרוממת אותם, נותנת להם ערך עליון.
איך עושים את זה?
על ידי ראיית כל מעשה שנעשה כחלק ממטרה כללית של קידוש שם ה´, של תיקון עולם במלכות שד-י.
ואתן דוגמה- כתבת על אישה שחוצה את הכביש כמשהו ששייך ל"חיים הרגילים". אבל אפשר להסתכל על זה כפעולה עם מטרה מאוד עליונה! יתכן שהאישה הזאת הולכת עכשיו לעשות מעשה חסד, או להכין אוכל לילדים שלה כדי שיוכלו להמשיך ללמוד תורה, וגם בעצם חציית הכביש בזהירות היא מקיימת את מצוות "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם".
או למשל- ניתן לגרום לקידוש ה´ ו"תיקון עולם" אפילו בחיוך לנהג האוטובוס בבוקר! אפשר להסתכל על זה כמשהו שיכול לתת לו כוח לכל היום, או שיכול לגרום לו לחשוב עד כמה אנשים דתיים הם ערכיים ועד כמה התורה נכונה, ובנוסף לכך על ידי החיוך את מתחזקת במידת הכרת הטוב. ועוד ועוד...
נכון, במבט ראשון נראה קצת מוזר (ואפילו קשה) לחיות חיים כאלו. אבל זו המשמעות של חיי תורה. שבכל רגע ורגע נחשוב איך נוכל לקיים את רצון הבורא- אפילו (ובמיוחד) במעשים הקטנים. שבכל רגע ורגע נזכור שאנחנו שליחים של ה´ כאן בעולם ונחשוב איך לגלות אותו יותר במציאות שסביבנו ולקדש את שמו. וככל שתתאמני ותרגילי את עצמך לחשוב כך על כל מעשה ומעשה- יהיה לך קל יותר לחיות כאלו חיים ותרגישי גדלות ורוממות בכל מעשה קטן כגדול.
עד כאן דיברנו על איך לרומם את המעשים הקטנים ולהרגיש שגם להם יש ערך.
מה לגבי המעשים ה´גדולים´ והלא שגרתיים?
כדאי לך להציב לעצמך מטרות שאליהן את רוצה ושואפת להגיע. המטרות יכולות להיות- עזרה לנזקקים, שמחה, הקפדה בכיבוד הורים, אוזן קשבת לחברות ועוד...
(חשוב להדגיש שהמטרה הכללית של "לתקן עולם במלכות שד-י" תמיד קיימת. כל המטרות האלו נובעות ממנה.)
עכשיו תוכלי לעשות מעשים שיקדמו אותך בדרך למטרות האלו- התנדבות בארגון חסד, הדרכה בסניף, עזרה בבית... המעשים האלו ימלאו אותך בהמון סיפוק והרגשה שיש תכלית לחיים.
כשתגיעי למטרות שהצבת בפניך, יפתחו לפנייך מטרות חדשות וכך תעברי שנה ועוד שנה בע"ה בתחושה שאת מוסיפה ובונה קומות בעולם הזה.
כדאי לאורך כל הדרך לדאוג גם לעצמך ולהתמלא כל הזמן, להמשיך ללמוד ולהתקדם, כדי שיהיה לך כוח להמשיך ולעשות.
את יכולה ללמוד ספר קודש או לשמוע שיעורים בנושאים שמעניינים אותך. ב"ה ניתן למצוא ספרי קודש ושיעורים בכל נושא ולכל גיל.
ועוד משהו- הלוואי שכל האנשים בעולם היו "יצורים" כמוך, שכולם היו מחפשים תוכן אמיתי לחייהם ולא מתפשרים. אני מעריכה אותך מאוד על כך.
אני מאחלת לך שתמלאי את חייך בתוכן אמיתי ותזכי להיות שליחה נאמנה של הקב"ה בעולם.
אשמח לשמוע ממך אם יתעוררו שאלות נוספות בנושא זה או בנושאים אחרים.
עדי, חברים מקשיבים.
adi_sh@shoresh.org.il
[תזכורת]: כתבנו מה שנראה לנו, אבל אין כמו שיחה אישית, דרכה אפשר להבהיר הכל טוב יותר, לשוחח אחד על אחד ולהעלות כל נושא שרוצים, ואפילו ליצור קשר אישי. לכן, אפשר תמיד – בשמחה! לפנות גם לקו הטלפון של חברים מקשיבים, שפתוח בימים ראשון עד חמישי בין השעות 9 ל1 בלילה, והמספר הוא: 026518388. סודיות מובטחת. אנחנו מחכים!