מחמאה-> חפץ?!

בס"ד
שלום וברכה לשואלת!

אני מאד שמחה שאת שואלת ומבררת!
כפי הנאמר "לא הביישן(נית) למד(ה)"

לא קראתי את התשובה המדוברת, אך אנסה לענות כמיטב יכולתי.

אנחנו בנויים מגוף ונשמה.
הגוף הוא כלי חשוב בו שוכנת הנשמה שלנו,
אך עלינו לזכור שהוא כלי.
והעיקר שוכן בתוכו.
אילו מסתכלים על האדם ורואים בו רק את הגוף- הרי הוא כחפץ-
גוף ללא נשמה הוא חומר בלבד.
איני מזלזלת חלילה בגוף ובחשיבותו,
עלינו לטפח אותו, להעניק לו את המיטב, לחשוב עליו.
אולם לא לשכוח לרגע שהוא המשני, שהוא זה המחזיק את האוצר- את הנשמה ולא להפך.
ולכן- מי שמחמיא לי על מראה [חיצוני]- מסתכל בפשטות על [החוץ].
וישנם הרבה לצערנו המסתכלים על בנות כאילו הן חפצים-חומר-גוף בלבד.
יתכן וכשאדם המכיר אותך הן בפן הפנימי והן בחיצוני-
אין בעיה שיאמר לך מחמאה על המראה-
הכל תלוי ממה זה נובע-
האם זה בא ממגמה של הסתכלות על חיצוניות או שזה בא ממגמה של
"העיקר אצלך הוא הנפש אבל אני מעיר משהו קטן על הגוף".

נאמר:
"שקר החן והבל היופי אישה יראת ה´ היא תתהלל"
האם באמת החן הוא שקר?? היופי הינו הבל? אין לו חשיבות??

אלא-
שמעתי פירוש האומר-
"אישה יראת ה´ היא תתהלל"- במה היא תתהלל?
ביופי ובחן.
כשאישה יראת ה´ היא יכולה להתהלל בחינה וביופיה כיוון שהם לא באים כמשהו חומרי בלבד-
אלא הם באים כלווי של פנימיות של יראת ה´. (וכמובן שאישה יראת ה´ תשתמש ביופיה רק לנתיבים הנכונים-לאיש שלה)
אך כשהם "חן ויופי" לבד הם הבל ושקר.

מקווה שעניתי...
אשמח שנרחיב יותר באימייל שלי: rachelulu238@gmail.com
רחל.