שאלה
כבוד הרב שלום
יש לי אח שחזר בתשובה לפניי כמספר שנים,מאז,הוריי החלו לשמור שבת ואילו אני בתהליכי תשובה.אחותי היא מסורתית.
בשנה האחרונה חל ריחוק גדול מאוד בין אחי לבין אחותי שנובע מהפער והתהום ביניהם ובעיקר בכך שאחי טוען שקשה לו למצוא מכנה משותף עם מי שנוסע בשבת,לא שומר על צניעות וכן הלאה...
עקב כך אנחנו ממש נאלצים להכריח את אחי להגיע לאירועים שונים שעורכת אחותי במשפחתה,היא מצידה מיואשת מאוד שלמרות שהיא תומכת בדרכו הדתית, הוא ממשיך בשלו.
ראוי לציין שהוריי ואני נמצאים בתווך וממש אובדי עצות.הוריי שאוהבים מאוד את התורה לא מאמינים שזה יכול לגרום לפירוד כה קשה בין האחים.
בכל פעם שהם נפגשים אחי עסוק בדיבור בלתי נפסק על התורה וכמה שהיא אמיתית ומחייבת וכמה שאנחנו קרובים לגאולה,אחותי מרגישה שהיא ממש נדחקת לפינה ואין לה כבר על מה לדבר איתו.
אודה לך מאוד באם תצליח פתרון ראוי לסוגיה הזאת.
תודה!
תשובה
שלום
תורה שגורמת למחיקת המכנה המשותף המשפחתי, אינה תורת ד'.
אחיך צריך לחזור בתשובה גדולה על חטאיו כלפי משפחתו, הוא אינו סגנו של הקב"ה, ועליו לנהוג בענווה כלפי אחיו ולתת דוגמא של קידוש ד', שרואים מעשיו ואומרים 'מה נאים מעשיו של זה'. העובדה שאחיו צריך לשאול רב כיצד ניתן להתמודד איתו, מלמדת על תורה בוסרית החסרה בסיס של דרך ארץ.
המכנה המשותף הוא רחב לאין ערוך מהמפריד ביניכם, כולכם אוהבי ד', משתדלים לקיים מצוות, כולכם בני משפחה אחת. הרצון להעמיד הכל על המכנה המשותף של הקפדה על כלל המצוות יביא רק לריחוק מהמצוות, ולשבירת התא המשפחתי.
אני מציע לכם להכיל את אשיותו, לזכור שהוא אינו מייצג את בני התורה, וכפי שיש לכל אחת ואחד מיכם במה להשתפר, גם לו יש.
חזקו ואמצו בדרככם הלאה בשמירת התורה, בכל יום התקדמו עוד קצת, כלפי שמירת כלל המצוות בשלמות ובשמחה.
כל טוב