שאלה
העם מותר להציל חיים של גוי?
ועם מותר להציל את המשפחות ואת המחבלים הערבים?
תשובה
כתוב בתורה "לא תעמוד על דם רעך" מכאן שחובה להתאמץ כדי להציל חיים של יהודי, ורק של יהודי, שהרי כתוב "רעך". וכך פוסק הרמב"ם (רוצח ושמירת נפש פרק ד, יא): "אבל הגוים שאין בינינו ובינם מלחמה... אין מסבבין להם את המיתה ואסור להצילם אם נטו למות, כגון שראה אחד מהן שנפל לים אינו מעלהו, שנאמר לא תעמוד על דם רעך, ואין זה רעך".
וכך פסק גם בהלכות עבודה זרה (פרק י, א), ומטעם אחר: "ואסור לרחם עליהם שנאמר 'ולא תחנם' לפיכך אם ראה גוי עובד עבודה זרה אובד או טובע בנהר, לא יעלנו* ראהו לקוח למות, לא יצילנו... מכאן אתה למד שאסור לרפאות עובדי עבודה זרה, אפילו בשכר* ואם היה מתיירא מהן, או שהיה חושש משום איבה מרפא בשכר, אבל בחינם אסור". ומסיבה זו אף אסור לילד נכרית או להניק את בנה.
מדברי הרמב"ם ראינו שאם יש חשש של איבה, שזה יגרום לגוים לשנוא את היהודים, ולסרב לטפל בהם כאשר חייהם יהיו בסכנה - מותר.
לכן מותר היום לטפל בגוים ולרפא אותם.
היתר נוסף, גורף בהרבה, נכתב על ידי המאירי, שאומר שכל הגמרות שנפסקו ברמב"ם שהבאנו לעיל, נוגעות רק לעובדי עבודה זרה הקדומים, ולא תופסות היום. ודין הגוים היום לעניין הצלת חיים ורפוה הוא כדין יהודים:
"וכבר התבאר שדברים הללו נאמרו לאותם הזמנים שהיו אותם האומות מעובדי האלילים והיו מזוהמים במעשיהם ומכוערים במידותיהם כעניין האמור בקצת, כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם לא תעשו וכמעשה ארץ כנען וגו', אבל שאר אומות שהם גדורים בדרכי הדתות ושהם נקיים מכעורים שבמידות הללו ואדרבה שמענישים עליהם אין ספק שאין לדברים הללו מקום להם כלל כמו שבארנו"*
"הא כל שהוא מעממין הגדורים בדרכי הדת ועובדי האלהות על אי זה צד אף על פי שאמונתם רחוקה מאמונתנו אינם בכלל זה אלא הרי הם כישראל גמור לדברים אלו..."
לגבי מחבלים, אינני מבין את השאלה. יש מצווה לרדוף אותם ולהשמיד אותם ו"ארור מונע חרבו מדם".
שבוע טוב
ידידיה