שאלה
שלום,
שמי ליטל ואני מוזיקאית. אני מתעסקת במוזיקה כבר 6 שנים (אני בת 18) כותבת המון המון שירים, מנגנת על כלים שונים ואף הקלטתי לאחרונה מספר שירים שלי-ללא ליווי נוסף פרט לגיטרה. אני גם שרה. הייתי רוצה בעתיד לשיר ולהופיע, אך לא לפני גברים.
המוזיקה שלי היא לא מוזיקת "הרקדות" דתית. אני כותבת באנגלית, על נושאי היומיום (רגשות, אירועים, אנשים וכו') וסוג הלחנים שלי נעים בין רוק-בלוז-קאנטרי-ג'אז. בעזרת ה' אני מקווה לפרוץ דרך בתחום זה ולהיות מוזיקאית-אישה דתית מוערכת בקרב הציבור הדתי-אך לא רק. למלא אולמות בהופעות-אבל רק בנשים, ולא רק דתיות. ואיני רואה בזה שומדבר פסול.
שאלתי היא מדוע החברה הדתית לא רואה כתיבת מוזיקה באנגלית בעין יפה? מדוע ההרגשה היא שאם אני כותבת שירים, ואני דתיה ורוצה להופיע מול נשים בלבד השירים צריכים להיות הלחנה של פסוקים מן התנ"ך והתפילה, ולא יצירה מקורית? ומה בדבר כתיבת שירים על אהבה? אפילו אהבה שבינו לבינה? הרי זהו דבר שכל אדם בעולם מרגיש ולכתוב שירים בנושא-בצורת כתיבה מכובדת ולא זולה-נראת לי טבעית לגמרי.
עוד דבר שמציק לי הוא השירה מול גברים. ברור לי שאני לא אופיע ואשיר מול גברים, אבל העניין כל הזמן קורץ לי. מה גם שאני מכירה יותר גברים שאוהבים את הסגנון שלי מאשר נשים וזו מן תחושת פספוס.
אני גם מתכוונת להוציא דיסק ולפרסם אותו. אני אכתוב על העטיפה "שירת נשים" או "קול אישה" וכך מי שלא שומע נשים לא יקנה אך מי שכן שומע כן יקנה. האם זה בסדר (זוהי הצעה שרב פעם הציע לי ורציתי לשאול אם היא מתירנית מדי)
תודה רבה.
תשובה
שלום ליטל היקרה,
אני חייבת לציין שאני כל כך מבינה לליבך, אני מנגנת ועוסקת במוזיקה כבר שנים כך שההתלבטות שלך מוכרת לי. כפי שעולה ממכתבך את מאוד כשרונית ומנגנת על כמה כלים ובנוסף גם כותבת שירים. אנשים בעלי חוש מוזיקלי בעיני מאוד מרתקים, אני מקווה שאת מכירה באוצר הטמון בידייך ומבינה שמוזיקה מדברת הישר מתוך הלב ונכנסת אל הלב.
לפני שנכנס למעגל הדילמה, הרי שיש לדון בכמה עקרונות תורניים.
אנו כיהודים שומרי תורה ומצוות צריכים לשוות מול עיננו תמיד כי התורה והמצוות אינם ציוויים שבאים להכביד על חיינו, לא מדובר באיזו מעמסה מיותרת שנועדה לסבך את התנהלות חיינו. יש להבין כי התורה- "תורת חיים היא" ואני מתכוונת במפורש שהתורה מציבה לנו מסלול שאם ילך בו האדם הוא יראה טובה גשמית ורוחנית שצומחת לו מקיומה.
יש אופנים רבים לקיום מצוות, אפשר לקיים מצוות באופן אוטומטי, שיגרתי בלי להבין את המהות בצורה של קבלת עול. אך יחד עם זאת, ידועה המעלה הגבוהה של קיום מצוות מתוך חיות ושמחה אמיתית,תוך אמונה טהורה כי דברי התורה ומצוותיה כולל ציווי חז"ל הם אמת צרופה, ואנו משתדלים לקיים את כל המצוות מבלי לקחת את החלקים שנראים לנו כמובנים ופשוטים לעשייה אלא מקיימים את כל המצוות גם כשיש קושי וניסיון בדבר, צריך לחקור לברר את ההלכה ול"עבוד" על הנפש שלנו.
כעת לאחר שהבנו שאין אנו יכולים לעשות לעצמנו "הנחות" בקיום המצוות,נעבור להלכה המפורשת: מהפסוק "כי קולך ערב" למדו חז"ל (כיוון שמשבחים את הרעיה בכך, הרי שיש בזה תאווה) ש"קול באשה – ערווה" הכוונה לקול שיר בלבד.
אתייחס לכל חלק מהדילמה שלך ואתחיל דווקא מהנקודה שאינה שנויה במחלוקת: אין בכוונתך לשיר מול גברים אך עדיין יש בך מעין "תחושת פספוס".
ראשית אני מקווה שעד סוף תשובתי תביני שאין זו תחושת החמצה כלל אלא להפך העובדה שאת לא שרה מול גברים מסייעת לך מאוד. מוזיקה היא ביטוי מאוד מיוחד של נפש האדם וידועה האימרה: "מי שיש לו חוש במוזיקה יש לו חוש בחסידות". מטרתנו בעולם זה היא לראות אלוקות בכל מקום, ולהעלות גשמיות לקדושה. בדיוק כפי שאנו אוכלים עוגה יש באפשרותנו להעלות אותה לקדושה על ידי ברכה לפניה ואכילה בשביל לעבוד את ה´ או שנבחר חלילה לאכול ללא ברכה ורק בשביל הנאת הגוף ואז אנו מורידים את האוכל לטומאה. ( תניא פרק ז´).
והנמשל, אנו בעולם הגשמי שיש בו בחירות אין סופיות, בכל רגע בוחרים. והבחירה הנכונה היא: "בכל דרכיך דעהו" כל רגע ורגע אנו צריכים לראות את ההשגחה הפרטית בעולם, בכל מאורע יש להבין שאנו עובדים את הקב"ה ואם תיקחי את המוזיקה שלך כמטרה לעבוד את ה´, הרי ששירה מול גברים באופן אינטואטיבי מעלה הרהורי חטא. לא לחינם ציוו חז"ל שאישה אינה מותרת בשירה מול גברים אלא יש בזה אמת. תארי לעצמך שאת עומדת על הבמה בקיסריה ומולך מאות או אלפי (איך שתרצי) גברים ונשים, האדם בהיותו בשר ודם בלבד מסתכל על הזמרת היפה (בנות ישראל נאות הן) ומדבר על צורת לבושך על השיער שלך ואין צורך להאריך הדבר מביא להרהורי חטא!! מבלי שהתחלת אפילו לשיר...וגם בעבורך הדבר ייצור בעייתיות בצניעות עם גברים.
אל תקשי ותאמרי שגם ברחוב יש נשים וכל עניין יביא להרהור חטא! כיוון שעלינו להתרחק מגורמי חטא וודאי שלא נהיה שותפים לגרימת עבירה. ובתוספת עצם השירה שמטבעה היא ערווה אנו מבינים שעם כל הקושי, האיסור הזה עוזר לנו לקיים תורה ומצוות.
בקשר לשירה בשפה האנגלית,קיימת מעלה פחותה לשיר באנגלית כי זו לא שפת הקודש וידועה המעלה של השפה העברית. עדיין יש זמרים חרדיים ששרים באנגלית כך שאם תרצי תוכלי, אך הבעייתיות מתחילה כששרים על נושאים שלא עוזרים בקיום תורה ומצוות אלא מרחיקים את האדם מבורא עולם.
המוזיקה לעניות דעתי יש בכוחה עוצמה אדירה היא יכולה לגרום לאדם התרגשות עצומה עד דמעות ובכי, ממש בגלל העובדה שהיא פורטת על מיתרי נפשנו, לכן אם השיר יש בו כדי לקרב אותנו לאבינו שבשמיים אז לעיתים שמיעת שיר יכולה להיות יותר אפקטיבית ולעבוד על מידותנו באופן מהיר יותר אפילו מלימוד תורה או תפילה, כי אנו בני אדם גשמיים עם אמוציות ורגשות.
העיקרון הזה עובד גם הפוך: אם אנו שומעים שירים שעוסקים, כפי שאמרת, בדבר מאוד טבעי - באהבה שבינו לבינה, עדיין לא ניתן להתחמק מהעובדה שהדבר יוצר זיקה לעבירה וכך מסתובב הגלגל, כל דבר שלא מקרב אותנו לקב"ה מרחיק אותנו. אי אפשר להתעלם ששירה על אהבה, גם אם אצלך היא לא מעוררת הרהור על עניינים שיפה להם הצניעות, אצל רוב בני האדם עצם המחשבה כן מעוררת מחשבות לא ממש טהורות. האהבה היא עניין אינטימי ששיך לתא משפחתי על טהרתו.
לכן הזמרים הדתיים שרים על פסוקים מהתנ"ך, כדי שעבודתם תעלה לקדושה ומטרתה תהיה לשם שמים ולא להפך.
בעניין הוצאת דיסק לנשים בלבד,יש כאן בעיה כי גברים מסוימים עלולים בכל זאת לקנות את הדיסק וכך בעצם תהי שותפה ח"ו להטעיית רבים.
אני מעדיפה להתרכז באור, בחיובי, את אדם כישרוני וזו ברכה!!! מאחר שיש לי זיקה למוזיקה וחברות שעוסקות בכך אוכל לתת לך כמה עצות פרקטיות:
תוכלי להופיע מול נשים בלבד ולכתוב מוזיקה מרגשת ולא הרקדות כפי שציינת אבל הכל במתחם הצניעות ובמטרה להפיץ יהדות. לדעתי יש קידוש ה´ בכך שתהיה זמרת עם כישרון ויש כבר שעושות זאת ומאוד נהנות.
אחד מהקשיים הנפוצים בעבודת ה´, היא הערמת קשיים מיותרים, יש לך כישרון ויכולת אז תנתבי זאת לכווני קדושה.
אשמח אפילו לעזור לך בפועל ולקשר אותך עם אנשים מתאימים.
שלך,
אירית ג´ולי אליה.