שאלה
שלום רב,
1) האם שמירת ההלכה, שכרוכה בלימוד כבד, מחוייבת גם למי שיש לו ליקויי למידה ולא יכול ללמוד אותה?
2)הרמב"ם פסק בפרק חלק שיש לשנוא את מי שאינו מסכים עם י"ג עיקרים. האם השנאה הזו התבטלה רק בגלל שהנסיבות לכפירה היום השתנו?
3)האם יש בעיה הלכתית-ערכית בנתינת כינויים לאנשים?
4)הרמב"ם אמר בהקדמה לפרק חלק שמי שמעיין בספרים שאין בהם תועלת אין לו חלק בעולם הבא. האם לפי תפיסתו של הרמב"ם אסור לקרוא ספרים עלילתיים ולצאת להצגות לשם הנאה?
תשובה
שלום וברכה
א. מה שלא ניתן ללמוד – זה אונס, ואונס רחמנא פטריה. אולם שמירת הלכה אינה באה דווקא דרך לימוד – היא באה גם על ידי המשך מסורת אבות, גם על ידי מנהג הקהילה וכדו', ואת זה יכול גם מי שהוא בעל ליקויי למידה לקיים.
ב. ראשית יש לזכור כי עמדתו של הרמב"ם אינה כתובה בדברי רוב מוחלט של הראשונים, וכנראה שהם לא סברו כמוהו. מעבר לכך, נראה כי המצב היום דומה יותר לדברי הרמב"ן על שוגג דרבים (סוף פרשת שלח), ולכן אין מצווה לשנוא. יש לזכור גם את שיטת תוס' בפסחים על ההימנעות משנאה בשל כדור השלג של השנאה שהולך ומזיק.
ג. בוודאי. מכנה שם לחברו הוא דבר נורא, ובמסגרת זו אין גם להעניק כינויים לאנשים.
ד. יכול להיות שמשנת הרמב"ם היא שאין לקרוא ספרים עלילתיים.
כל טוב