שאלה
חברים מקשיבים שלום!
רציתי לשאול שאלה..אני יודעת שעצם זה שאני שואלת אותה זה מגוחך..כי התורה אוסרת זאת אבל רציתי לדעת את הסיבה...
יש לי חבר כבר שמונה חודשים...אני בכיתה י"א והוא בכיתה י"ב.
לפני שבועיים שברנו שמירת נגיעה!
כשהפכנו להיות חברים היה ברור לי שאני שומרת איתו נגיעה..הוא לא שומר אבל הוא כיבד אותי ותמך בי...
וזה היה נפלא!!באמת..
עד כדי כך..שהוא אומר שאם חס וחלילה ניפרד..הוא ישמור נגיעה לפחות חודשיים מהחברה שתהיה לו.
אבל יחד עם זה ..זה גם גרם להרבה סבל,כאב ,צינון וריחוק...כמה שזה שולי...זה הפריע...
ולהמשיך לשמור זה לעוד לפחות כמה שנים..אחרי בית ספר,ישיבת הסדר,צבא וכדומה..
לשבור לגמרי זה שטחי ולא כיף..ואין עומק..
אז אמרנו שבכל פגישה נדבר והכל כאילו לא שברנו..לא ניגע בכלל אחד בשני גם לא במגע יד..
ובסוף הפגישה ככה עשר-עשרים דקות נתחבק...ולא נעבור את הגבול של זה.....לנשיקות או דברים כאלו..
אני יודעת שגם חיבוקים זה לא טוב..ומבחינת התורה אנחנו חוטאים לכל...לא משנה כמה זמן אנחנו נוגעים ואת עומק הנגיעה..
אך רציתי לדעת למה מבחינה הגיונית דבר כזה זה לא טוב? למה התורה אוסרת זאת? הרי אנחנו מדברים וגם קצת נוגעים..שילווב...
אשמח אם תענו לי! תודה רבה!!!
תשובה
ב"ה
שלום לך שואלת יקרה,
מה שלומך?
אני חושבת שאת יודעת את כל התשובות לשאלתך, מעבר לכך את מבקשת תשובה הגיונית, אך מלכתחילה אין אנו מקיימים מצוות כי נוח לנו, "מסתדר" לנו מבחינה שכלית.
אנו היהודים מקיימים את המצוות גם כשלא נוח, קשה ובלתי מובן כיוון שכל מצווה היא התגלמות רצונו של הקדוש ברוך הוא.
אם כי הדבר לא סותר שיש לכל מצווה טעם שכלי והגיוני, כיוון שאי אפשר אחרת... התורה והמצוות הן חוכמתו ורצונו של הקב"ה - אור אין סוף, ולכן ממילא כל מצווה טומנת בחובה טוב גשמי ורוחני וגם כשאין אנו מבינים את הטעם הפנימי, אפשר ללמוד או להיזכר שמדובר בריבון העולמים, מלך מלכי המלכים שנתן לנו את המצוות וברא את כל העולמות רק כדי שאנו בניו נקיים את המצוות...
יקירתי,
את יודעת, חשה ומבינה את ההרס שעלולים להביא מעשייך...
אני לא מתיימרת לחדש דבר בנושא, אם כי אשמח בהחלט להזכיר לך שלא ניתן לסחור בתורה ומצוות!!! לקחת את מה שנוח, מסתדר ופשוט.
אי אפשר לנהוג בדרך המצוות, דרך ה´ כשבעצם סוטים מן המסלול, ובוודאי שכל סטייה קטנה, היא משמעותית לחיים.
לו היה רופא ניצב מולך ואומר לך:
שואלת יקרה, את חייבת לשנות את הדרך בה את מתייחסת לגופך!! אחרת תגיעי לחולי לא עלינו, מה היית עושה??
האם היית מהססת ומצפצפת על דברי הרופא?
האם היית מתמהמהת ולא שותה את התרופה כדי להירפא??
האם מישהו מעז לערער את חוות דעתו של רופא??
אם כן הפעם אני זו ששואלת:
מדוע אנו מעיזים להרהר על מצוות לא תעשה של מלך מלכי המלכים???, רופא כל בשר אינו חכם דיו?? אינו יודע מה טוב בעבור יציר כפיו???
מאחר ש"אין צועקין על העבר" – מה שהיה היה, תם ונשלם.
כעת הגיע הזמן יקירה שתכבדי את עצמך, תאהבי את עצמך באמת ובתמים, כיוון שעצם אי שמירת נגיעה כיום נראית לך כהנאה, כצורך ודחף עצום כשבעצם הדבר גורם לך הרס ומאיים על חיי הזוגיות שלך.
אני ממש לא מתכוונת להבהיל, להטיף או להפחיד, אני לא מאמינה בפחד, חיי תורה ומצוות מבוססים על אושר, שמחה ורצון אמיתי לקיומם.
אך לא ניתן להתעלם מכך, שרב חובל שמשנה במילימטר את כיוון הנסיעה, משפיע בצורה משמעותית על היעד אליו תגיע האוניה...
לכן, קל ליפול אל המחשבה: " מה כבר משנה חיבוק היום מחבר שלי" "סה"כ חיבוק" אך את וודאי חכמה מספיק כדי להבין שכל מעשה היום משפיע בצורה משמעותית על חייך.
כל נגיעה, הורסת ופוגמת באושר חיי הזוגיות שלך.
כל דקה של חיבוק היום, מסכן אושר של עשרות שנים.
הנגיעה היום מצננת, מקררת את היחס שלך אל מוסד הנישואין, שלא נועד למשחקי גיל ההתבגרות!!!
אהבה ורגש אינם שעשוע הם יכולים להביא את האדם למצבים קשים וקיצוניים.
כל התייחסות לא רצינית לזוגיות, פוגעת בך- בכבודך, באישיותך, ברגשותייך.
היום בכיתה י"א, אולי נראה לך לכאורה שחברות זו חוויה, לא משנה אם נפרד, נשאר ביחד, העיקר שעכשיו אנחנו מרגישים נוח, נעים ומרגש...אך האין זה משנה שהאנרגיות שכעת את מבזבזת לא יחזרו לאיתנם??
הקב"ה נתן לכל אחד מאיתנו חשק, רצון עז לחיות עם בן הזוג שלו, עם חצי נשמתו- האם נראה לך הגיוני להשקיע אנרגיות אלו בקשר ללא מטרה שנראית באופק??
ייתכן שכוחות אלו, החשק והרצון לא ישובו להיות באותה צורה- ואז מה?? האם את מוכנה לשקול נגיסה בחיי האושר שלך?
יותר מכך: האם ייתכן שאת עצמך תהרסי את האפשרות הטהורה שלך לחיי אושר???
מדובר בחיים שלך- זכרי זאת.
כל זאת לא אמרה המשיבה מ"חברים מקשיבים" אלא מלך מלכי המלכים.
ישנה נטיה לחשוב כי גדרי ההלכה פחותים חס ושלום מדברי תורה, אולם הדבר אינו נכון כלל וכלל.
בכל הלכה טמון רצונו של הקב"ה שרצה שייקבע שכך מותר או אסור, טרף או כשר...ולכן איסורי ייחוד וודאי שהם חמורים וחשובים באותה מידה ממש כמו איסור אכילת חזיר.
האם היית אוכלת בסוף כל ארוחה מנה קטנה מאוד של בשר חזיר? מיותר לשאול ובוודאי שלא!!
אם כן, על אותו משקל, בסוף כל פגישה אין שום היתר לחיבוק רק במשך 10 דקות או
11 דקות
או
18 דקות.
אהבה אינה נמדדת בזמן ואינה מוגבלת במקום.
לכן, גם חיבוק של שניה פוגם באותה מידה בחיי האושר שלך.
הלוואי שתצליחי להוציא מן הכוח אל הפועל את התובנה שנגיעה בבן זוג, הוא לא רק מגע.
לא מדובר בחיבוק.
מדובר בשתי נשמות אשר יוצרות שלמות אמיתית, רוחנית וגשמית.
שלמות כזו שלא כדאי לפגום בה באמצעות נסיונות מדעיים, עד לאן נגיע??
כשמדובר באהבה אמיתית, אין עניין של רק חיבוק אחד..."אנחנו לא נגזים", כיוון שהמציאות הראתה ומראה אחרת.
אין ספור נערות נפגעות סתם ללא סיבה בגיל בו הן אמורות ללמוד, להתפתח מבחינה אישית.
לכל תקופה יש מטרה ותפקיד וכשמבלבלים את היוצרות מגיעים לצערי לתוצאות לא רצויות.
לסיכום, התורה לא אוסרת נגיעה
התורה מאפשרת לך יקירתי חיי אושר- היש היתר גדול מכך??
כולי תפילה שבעזרת ה´ תביני שאין צורך לטעות כדי להבין כיצד לנהוג.
מספיק להסתכל סביב ברחוב ולראות שטשטוש הגבולות הביא אותנו למצבים קשים שאין המקום לפרט אותם.
אני מאמינה שאת יודעת את המעשה הנכון שיש לעשות, עצם השאלה מעידה על הבנת המצב.
בהצלחה,
כל טוב- אשמח לשמוע בשורה טובה ממך... בעצם אני ממש מחכה!
את מוזמנת לשאול ולשתף בכל עניין.
אירית ג´ולי אליה.
iritjully@walla.com