שאלה
ב"ה
לכבוד הרב ארז משה דורון שלום וברכה,
אני מאוד מתחברת לחסידות ברסלב ויש לי ספרים וכל מיני דברים שאני קוראת בהם על החסידות .
לפני כמה זמן למדנו שיעור תושב"ע ואיכשהו הגענו לפילוגים הרבים בעמ"י ואז המורה התחילה לדבר על החסידות והמתנגדים לה והיא אמרה שישנם מתנגדים שאומרים שמרוב שמתעסקים כל הזמן בשמחה וכל זה אז אפשר ח"ו לא לקחת את עבודת ה' ברצינות שהיא צריכה להיעשות.
ועוד נקודה שיש לציין זה בעניין על הרבנים שבחסידויות כמו חב"ד וברסלב יש המון הערצה כלפי הרב עד שנראה שכבר מדברים אליו ולא אל הקב"ה הרי הצדיק הוא רק מקשר ורואים אנשים החיים על פי כל מילה ומילה של הרב (ח"ו אינני אומרת זאת מתוך שום כוונה לא טובה אלא רק בירור ובאמת בכדי להבין) אני לא ממש הסכמתי עם זה אבל רציתי לדעת מה דעתו של הרב בנושא?
ועוד דבר ברשותך, העניין של יציאה מהארץ לאומן , בעיקרון אני לומדת באולפנה והיה לנו שיעור עם הרב שלנו והוא אמר שהוא מתנגד לעניין של יציאה מן הארץ בכדי להגיע לקברות צדיקים ובכלל כדי להתחזק מפני שהאמונה וההתחזקות שלנו לא צריכה להתבסס על מה שיש שם (בחו"ל) אלא על מה שיש בארץ ישראל והייתי רוצה לדעת מה דעת הרב גם בנושא הזה.
סליחה על האריכות רק טוב ותודה רבה!
תשובה
שלום ורוב ברכות,
בענין השמחה, זו איננה המצאה חסידית ולא רק שאיננה סותרת את הרצינות אלא שהיא הבסיס לכל עבודת ה'. ראי מה פסק הרמב"ם(זמנים הלכות לולב פרק ח' סעיף ט"ו): "השמחה שישמח אדם בעשיית המצוה ובאהבת האל שצוה בהן - עבודה גדולה היא. וכל המונע עצמו משמחה זו ראוי להפרע ממנו שנאמר "תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה ובטוב לבב". וכל המגיס דעתו וחולק כבוד לעצמו ומתכבד בעיניו במקומות אלו - חוטא ושוטה. ועל זה הזהיר שלמה ואמר "אל תתהדר לפני מלך", וכל המשפיל עצמו ומקל גופו במקומות אלו הוא הגדול המכובד העובד מאהבה. וכן דוד מלך ישראל אמר "ונקולותי עוד מזאת והייתי שפל בעיני". ואין הגדולה והכבוד אלא לשמוח לפני ה' שנאמר: "והמלך דוד מפזז ומכרכר לפני ה' וכו'" ומבאר המגיד משנה: "ועיקר הדבר שאין ראוי לו לאדם לעשות המצוות מצד שהן חובה עליו והוא מוכרח ואנוס בעשייתן, אלא חייב לעשותן והוא שמח בעשייתן".
גם בעניין הקשר אל הצדיק, אצטט כאן כמה מקורות מגדולי ישראל: " הנביאים והחכמים מוכנים לקבל החכמה והנבואה, עד ש ב א מ צ ע ו ת ם יושפע השפע ההוא על המוכנים (לכך) מבני דורם" (דרשות הר"ן דרוש שמיני)
"אשרי תבחר ותקרב" (תהילים ס"ה ה') - ידוע, שהצדיק בעולם הזה הוא כמו צינור, שבו יורד השפע מלמעלה בזכותו, ו מ מ נ ו י ו ש פ ע ל כ ל ה ע ו ל ם " (חיד"א ב"יוסף תהילות")
וכן כתב המלבי"ם אודות מעלת שמואל הנביא (שמואל א' י"ט): "הוא היה המקור שממנו שאבו. הוא היה הנר שממנו הודלקו נפשותיהם באור האלוקי הגדול". וכן ביאר במקום אחר (מלכים ב' ב'): "דרך האור האלוקי להתפלש דרך המאורות הגדולים אל הקטנים. וכל שימצא מאור יותר גדול, יתפלש האור עליו, עד שהוא יעשה צינור ואמצעי להריק על ידו על הכוכבים הקטנים, כמו שתקבל הארץ אור השמש בלילה באמצעות הירח".
וכתב הזוהר הקדוש (השמטות השייכים לחלק ראשון דף ט"ו עמוד ב' בשם "ספר הבהיר"): "יש לו לקדוש ברוך הוא צדיק אחד בעולם, וחביב לו, מפני שמקיים העולם כולו, והוא יסודו והוא מכלכלו ומצמיחו ומגדלו ומשמחו, והוא יסוד הנפשות כולם"!
ובעניין היציאה לחוץ לארץ לאומן, הרי כך מובא בהלכה: (ה"שדי חמד" מערכת ישראל אות א'): "מותר לצאת מארץ ישראל לחו"ל להשתטח על קברי צדיקים, מצד שהיא מצווה רבה". וכן מובא גם במשנה ברורה (סימן תקס"ח סעיף י' שערי תשובה סעיף קטן כ' דיבור המתחיל "בהליכה"): "בשם "פרי הארץ" - אף אם יושב בארץ ישראל ונפשו איוותה להשתטח על קברי צדיקים בחו"ל - שרי לילך אדעתא לחזור (מותר ללכת על מנת לחזור".
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם