שאל את הרב

מה עושים עם ייאוש?!

חדשות כיפה חברים מקשיבים 13/05/12 22:32 כא באייר התשעב

שאלה

שלום,

אני נמצאת עכשיו בתקופה ממש לחוצה ועמוסה.. אני בכיתה יא' ויש לי עומס רציני בלימודים!

כל השנה הזאת השקעתי, התאמצתי, ניסיתי להצליח.. אבל הציונים שלי ממש לא מספקים אותי.. במשך כל השנה הזאת אמרו לי שיהיה טוב ושבסוף כולם מצליחים ועוברים אתזה אבל עכשיו כבר באמת שנמאס לי להשקיע וכל פעם מחדש להתבאס מהציון..

אני עכשיו בתקופה הכי לחוצה- הבגרויות.. ואני ממש לא יודעת איך לעבור אותה, אני ממש מתחילה להתייאש ואני פוחדת מזה מאוד!!

כבר אין לי כוח ורצון ללמוד יותר.. אני כבר ממש לא יודעת מה לעשות ואיך לעבור אתזה..

ועוד משו שממש קשה לי איתו- אני רואה חברות אחרות, שלומדות חצי שעה יום לפני המתכונת ומקבלות הרבה יור ממני.. וזה ממש מבאס וגורם ליותר יאוש..

אשמח אם תענו לשאלתי.. תודה רבה!

תשובה

שלום פונה יקרה! אני ממש מרגישה את הלחץ האדיר שאת נמצאת בו.
כתה יא זו באמת כיתה קשה. לדעתי ,הכיתה הכי קשה, מבחינת עומס הלימודים.
ולקראת סוף השנה, כשיש ציפייה מהסביבה (הורים, מורים, חברות), וגם ציפייה שלנו מעצמנו, לתת תוצאות בשטח, הלחץ גובר הרבה יותר.
כתבת שכולם מצליחים ועוברים את התקופה הזו.
אני מסכימה איתך שכולם עוברים,
השאלה אם מצליחים תלויה בכל אחד, ובעיקר תלויה בהגדרה של מה הכוונה "מצליחים".
כל אדם נולד לתוך שביל מסוים שהקב"ה מוביל אותו בו. מסלול מסויים.
והמסלול הזה שייך רק לו.
במסלול הזה יש הרים ועמקים, דרכים יותר קלות וגם דרכים קצת יותר מורכבות.
והאדם צריך ללכת בשביל הזה,
לדעת שזה השביל המיוחד שלו.
ותוך כדי השביל לחפש איזה מתנות הקב"ה השאיר לו בשביל, כלים שיעזרו לו לעבור את המסלול שלו בהצלחה,
כישורים וכשרונות שמתאימים רק לו,
שנחוצים בשבילו כדי לעבור את המסלול הזה.
והוא צריך לדעת שכל מכשול שיש לו, בא במיוחד בשבילו,
להראות לו שיש פה נקודה שהוא יכול לצמוח ממנה,
מקום שממנו הוא יכול להיות יותר, יותר במשהו, אחר ממה שהיה קודם.
לכל אחד יש מכשולים אחרים ומסלולים אחרים,
יש כאלה שהקשיים ששלהם הם דווקא בלימודים, לאחרים יותר קשה בחברה, או במשפחה.
גם בתוך הלימודים,
לכל אחד יש תחומים שהוא יותר טוב בהם או פחות,
ובדרך כלל, בתחומים שהוא יותר "נמשך" אליהם, מעניינים אותו,
אילו גם התחומים שהוא יותר מצליח בהם.
אנחנו לפעמים חושבים שאנחנו צריכים להצליח ב"הכל",
זה לא בדיוק ככה,
אנחנו צריכים להצליח בדברים שמתאימים לנו,
שנטיית ליבנו אליהם,
שאולי נרצה לפתח אותם בהמשך,
שהם מותאמים לכוחות שלנו.
אין באמת אנשים שמצלחים ב"הכל",
הקב"ה שולח לכל אחד בדיוק את מה שהוא צריך,
רק מה, בשנים האלו בלימודים ובמיוחד בבגרויות,
ההצלחה הלימודית תופסת מקום מאוד מרכזי,
על חשבון דברים אחרים,
בצורה לא פורפורציונלית,
ולכן הדברים קצת נראים מעוותים.
בדרך כלל גם נטיית ליבך, והתחום שאת יותר מצליחה בו, יהיה גם התחום שאולי תרצה לעבוד בו לעתיד,
לכל אחד יש תחום כזה, (בישול, נגינה תפירה, יצירה וכו')
יכול להיות שהוא לא בא לידי ביטוי בכלל בלימודים ואולי במקרה זה התסכול יותר גדול,
אבל הוא קיים,
ןבהמשך (ואולי אפילו עכשו- בחוגים, בקורסים שקיימים-)תוכלי ללמוד אותו ולהתקדם בו, ואולי הרגשת התסכול תדעך.
ואם את כבר מכוונת לתחום מסוים,
אולי כדאי לבדוק מהם תנאי הקבלה לאותו מקום,
בדרך כלל אנחנו מצפים ושואפים לציונים מאוד גבוהים ומתוסכלים כשלא מקבלים אותם,
אבל הרבה פעמים התנאי קבלה נמוכים הרבה יותר,
כך שגם ציון נמוך יותר יהיה מספיק עבורך,
ושוב, זה חלק מההבנה והידיעה שאני הולכת בשביל המיוחד שלי,
שלא תלוי באחרים,
ולכן, אם אין לי צורך בציונים גבוהים מאוד,
אני יכולה לשמוח ולהיות מאושרת גם עם ציונים אחרים.
כל קושי הוא התמודדות , והתמודדות לא פשוטה,
וצריך לחפש את הכלים האלו, המתנות האלו שהקב"ה נתן.
זה יכול להיות מישהו שיכול לעזור בקשיים (אולי חברה ללימודים או אחות או מורה) או כישורים מיוחדים שיש לי,
שיכולים לעזור אם קשה בתחומים אחרים,
העיקר לדעת שאני רוצה להצליח במסלול הזה שלי,
וכדי להצליח אני צריכה להמשיך לחפש את המתנות,
וגם לדעת שהמסלול שלי הוא מיוחד לי,
ולמרות שלפעמים אני רואה שלאחרים מאוד קל,
דווקא במקום שלי מאוד קשה,
אני מנסה לא להסתכל על המסלול שלהם,
כי עמוק בפנים אני יודעת שבמסלול שלהם יש מכשולים אחרים, שונים משלי.
בנוסף, אני יודעת ש"הצלחה", זה משהו מאוד יחסי,
ומכיוון שאני לא רוצה לבנות את עצמי ביחס לאחרים,
אני מנסה לבדוק מה יהיה בשבילי "הצלחה", מה אני מצפה מעצמי , עם הכישורים שלי,
ולפי המדד הזה, אני יעשה כל מה שביכולתי בשביל להצליח.
רציתי עוד להוסיף,
שהרבה דברים מאוד מלחיצים מראש,
וכשאנחנו מנסים להבין למה, אנחנו מניחים הרבה הנחות שיובילו לעוד הנחות של מה יקרה אם..
בדמיון מאוד קל להגיע מ"מה יקרה אם אני לא יצליח במבחן? לכך שבסוף "לא תהיה לי עבודה כל החיים",
במציאות זה לא ככה,
כמעט כל דבר אפשר לתקן ולשפר,
בטח בנושא הלימודים,
הרבה פעמים אנחנו מגיעים למצב שתולים את כל הערך העצמי שלנו בדבר מסוים,
וצריכים להיות מודעים לזה,
ולהשתדל לראות את זה בצורה אמיתית יותר-
שהערך של כל אחד לא תלוי בדבר חיצוני לו כמו מבחן או ציון,
הוא יותר תלוי באמון והאהבה שה´ נותן לו- שלכן הביא אותו לעולם.
ונקודה נוספת- את נמצאת בשנים שהלימודים וההצלחה בהם מקבלים משקל ודגש מאוד גדולים-
במציאות, בחיים שאחרי התיכון,
הלימודים תופסים הרבה פחות משקל,
ודברים אחרים באים לידי ביטוי כמו- כישורים חברתיים, אומנותיים, ועוד,
הייתי ממליצה לך כבר מעכשו למצוא ולפתח תחומים אחרים שמיוחדים לך,
ודרכם תוכלי להרגיש יותר את הייחודיות שלך.

ודבר אחרון, אם את מרגישה שהלחץ "משתק" אותך גם בשעת מבחן ומשפיע על ההישגים שלך בו,
אולי שווה להתייעץ עם מישהו שיוכל לתת לך כלים מעשיים להתמודד עם הלחץ הזה (אולי יועצת של בית ספר).

המון בהצלחה!
בתקןפה הקרובה, ובכלל במסלול שלך, בשביל המיוחד שלך.
את מוזמנת לפנות אלי למייל לכל שאלה,
נעמה tepernaama@gmail.com

כתבות נוספות