מה עושים עם זמן פנוי?

לורן יקרה!
סליחה על העיכוב בתשובה. אני מקווה שאוכל עוד להועיל.

אני קוראת את השאלה שלך, ושמחה. יש תכונה מאוד חשובה שקצת הולכת ונעלמת בתקופות האחרונות והיא חריצות. אחד הביטויים שהתמקמו בדיבור היומיומי שלנו הוא "אין לי כוח", "אחר-כך", "לא בא-לי" וכדומה..
ואת שואלת שאלה עם מילים רעננות, ומחפשת מה [לעשות], וזה דבר ממש מתוק ומבורך. כל הכבוד לך!

השאלה שלך פותחת פתח למחשבה על זמן פנוי בכלל, ועל ניצול זמן בפרט.

אנחנו כבני אדם, ובמיוחד כעם ישראל מאוד מחוברים לזמן. החגים שלנו הם חלק מאוד משמעותי בחיים שלנו.
אפילו שורש המילה ´חג´ מסבירה לנו שאנחנו שבים בסבב השנים, לאותם תאריכים.
והחודשים שלנו, שלכל אחד מהם ייחוד משלו - לדוגמא אדר - הגדלת השמחה, ניסן - יציאה מכל מיני מיצרים פרטיים וכללים של כל העם, אייר - תקומת עם ישראל בארץ ישראל, סיוון - הגדלת ערך התורה בחיינו וכו´...

כל אלה מצביעים לנו ומעוררים אותנו להביט בזמן באופן קצת שונה.
הזמן לא נוסע לעצמו, אלא מסיע אותנו.

יש משפט שאומר "והזמן נוסע, כי זה מה שזמן אמור לעשות". נכון, הזמן לא מחכה לנו, הוא מתקדם במסלולו, ואנחנו כבני-אדם, ובמיוחד כבני אדם מאמינים, צריכים ´לקפוץ´ על עגלת הזמן. לנצל אותה עד תום.
כל ´עגלת זמן´ כזו מזמינה אותנו ללמוד דבר חדש,להסתכל על החיים מנקודת זווית מעט שונה...

בעצם המטלה שלנו היא לקפוץ על העגלה, ולהפיק מהנסיעה את כל הטוּב שהיא מציעה...

בין כל המעגלים שסובבים אותנו (עונות, חגים, חודשים, שנים {שמיטה, יובל} שבועות...) יש את מעגל הגדילה שלנו - מתינוקות לילדים לנערים לבוגרים... ולמבוגרים.

המעגל הזה, מעגל הגדילה שלנו מתאפיין בהרבה תחומים* שכליים, רוחניים נפשיים.
אחד התחומים המרכזיים הוא תחום הנתינה והקבלה.
חז"ל מתארים את התחום הזה במעגל ככה:

תינוק - [מקבל על-מנת לקבל] הוא יונק, אוכל שותה והכל בשביל עצמו. לא מתחשב בהורים, בשעות השינה שלהם... וזה המצב שהוא צריך להיות בו. זה המצב שבו הוא הכי ´צדיק´. הוא ממלא את תפקידו.

ילד - [נותן על-מנת לקבל] ילד מתחיל להבין שאם הוא יתנהג יפה - הוא יקבל סוכריה, ואם הוא יתנהג בצורה נעימה, יהיה לו נעים. לנו זה נשמע איגואיסטי, אבל גם כאן, זה מה שהילד צריך להיות. במצב הזה הוא ´ממלא את תפקידו´.

נער - [נותן על-מנת לתת], ופה אין צורך במילים. נוער זה ´עם´ אידיאליסטי, שלא חושב על תמורה או כדאיוּת. עושה נטו בשביל [לעשות].

איש - [מקבל על-מנת לתת]. איש מבין שהוא מקבל בשביל להתמלא, ולהיות בעל יכולת נתינה. איש מבין שאם הכוס שלו לא מלאה, אין לו מה לתת. (לדוגמא: אמא מבינה שהיא צריכה לישון שעה בצהריים כדי שלילדים שלה תהיה אמא רגועה ונינוחה, גם אם הילדים כועסים עליה שהיא ´נעלמת´ להם).

כל אחד, במסלול משלו, עובר בתחנות הללו, ולומד על המקום הבריא והנכון של נתינה ושל קבלה.

אם אני מבינה נכון, את מרגישה שאת רוצה לעשות משהו. את מרגישה שאחרי חובות הלימודים, יש לך זמן פנוי ואת רוצה למלא אותו.

נראה לי ששתינו מבינות שיש אמת בדבריה של אמא, ושלא הכי מתאים שתלכי לבתי זרים לעשות בייביסיטר.
כדאי שתתיעצי עם אמא, ותחפשו יחד מקום שבו את יכולה [לעשות] בצורה נכונה, כך שתפיקי את המירב מהפעילות.
אינני יודעת איפה אתם גרים, ולכן אני לא יכולה להמליץ על מקום שבו מתאים שתעבדי, או שתתנדבי,
ולכן אני יכולה להמליץ לך להתייעץ עם אמא, מדריכה, מחנכת, מישהי שמכירה אותך את סביבת המגורים שלך, ותוכל להפנות אותך למקום שטוב לפעול ולעשות בו ככל יכולתך.

אחרי הכל העשייה הזו בונה אותנו, מעשירה את העולם שלנו, ומגדילה אותנו.
תמצאי את המעגל הנכון בשבילך. אבל אל תתני לזמן לנסוע בלעדייך!
תקפצי על העגלה, תסעי איתה למקומות של לימוד, של עשייה בריאה של גדילה.

יקרה! אם את מרגישה שלא דייקתי בתשובה, או שלא עניתי לך בכלל, את יותר ממוזמנת, או לשלוח לי מייל לכתובת המצורפת למטה, או - ישנו מוקד לפניות ל´חברים מקשיבים´ בימים א-ה מ-21:00 עד 1:00 שמספרו - 6518388 - 02.

בהצלחה גדולה!
שהכל יהיה בטוב!
אביגיל

avigail.p1@gmail.com