מה עושים כדי להביא את הגאולה? - 2

בס"ד

התפילה נקראת על ידי התורה בשם "עבודה" - "ולעובדו בכל לבבכם" ומשמעות הענין היא שבדיוק כמו בעבודה המאמץ של אתמול לא בא במקום המאמץ של היום.
הוא מכין אותו,
הוא שונה ממנו.
אתמול חרשת את החלקה ההיא - היום תחרוש את החלקה הזו.
שבוע שעבר חרשת - השבוע אתה זורע.

מי שלא מתייאש באמצע הדרך,
מי שלא נחלש מהדמעות של הזורעים,
מי שמתמיד - זוכה גם לקצור בשמחה.

כדאי שתקרא את דברי רבי שמעון בן יוחאי שחי בתקופת החורבן, חורבן הבית השני, תקופה של שנאת חינם ומיתת תלמידי רבי עקיבא, תקופה של פיזור עם ישראל בעולם, תקופה שבה יהודים רבים נהרגו ונרצחו בידי הרומאים בתור עונש או בתור שעשוע. תקופה שבה היתה נפילה גדולה בתורה ואמונה – האלילות והנצרות הרימו ראש ובכדי ללמוד תורה היה נאלץ רשב"י להתחבא במערה.
מה כותב רשב"י ב"האדרא רבא קדישא " (בזוהר חלק ג דף קכז/ב)?
"תניא אמר ר"ש לחברייא עד אימת ניתיב בקיימא דחד סמכא?. כתיב עת לעשות ליי' הפרו תורתך. יומין זעירין ומארי דחובא דחיק כרוזא קארי כל יומא. ומחצדי חקלא זעירין אינון. ואינהו בשולי (נ"א בשורי) כרמא. לא אשגחן ולא ידעין לאן אתר אלזין כמה דיאות".
תניא אמר רבי שמעון עד מתי נשב בכסא עם רגל אחת?
כתיב "עת לעשות ליי' הפרו תורתך"!!
הזמן קצר ובעל חוב דוחק , בת קול יוצאת כל יום וקוצרי השדה הם מעטים ונמצאים בשולי המחנה. הם לא יודעים מהי הדרך הנכונה שבה צריך ללכת כדי להגיע למקום הנכון.
הקדמה זו היא תחילתו של ה"אדרא" שבה מסביר רשב"י למה הוא כתב את הזוהר שאמור להראות לאנשים אלו את הדרך לגאולה.
העיקר שבגללו הבאתי את דבריו של רשב"י הוא כדי ללמד שהעיקר הוא להיות מהמתמידים "קוצרי השדה". יש רבים כאלו שמתחילים את העבודה אבל מתיאשים באמצע. מעטים הם אלו שמתמידים שלמרות הקשיים הם מגיעים לקציר, לקטוף את פירות התפילה שלהם. לראות את הגאולה הפרטית או הכללית.
מעטים הם אלו שאנו יודעים לומר עליהם שתפילתם נענית בעניינים פרטיים, ועוד יותר מעט בעינינים כלליים.
אבל אנחנו יודעים שהעולם מוכרח אותם, את הקוצרים בשמחה – ובזכותם "ימלא שחוק פינו ולשוננו רינה".

וראה עוד
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=16416

בהצלחה