שאלה
שלום!
המדריכה שלי מדריכה אותי שנתיים (כרגע היא בשנה השנייה)בשנה שעברה היא התייחסה אלי ממש יפה וגם אני אליה, היינו ממש קשורות והיה לי כיף לבוא לפעולות.
השנה, היא כל הזמן רבה איתי, פוגעת בי, מעליבה אותי (כשאני עם חברות וגם כשאנחנו רק שתינו) והכי גרוע- היא לא מתייחסת אלי כמו שאמור להיות יחס נורמלי בין מדריכה לחניכה.
אני כל הזמן מנסה לדבר איתה, זה לא עובד!!!
לפעמים, פשוט החלטתי להתעלם מכל מה שהיא עושה, ולנסות לפתוח דף חדש.
זה לא עובד בכלל...:(
אני ממשיכה לבוא לפעולות, אבל אז דאגתי שיבואו הרבה בנות לפעולות, היום אני לא מנסה...
בקיצור, אין לי מושג מה לעשות. אני לא רוצה לגמור את השנה הזאת בריב איתה... היה לי כיף כשהיינו נורמליות. אבל היא פגעה בי כ"כ שאני לא מסוגלת לסלוח בלי שאני אדבר איתה, וזה ממש לא קורה.
אני ממש מקווה שתעזרו לי...
תודה!
תשובה
שואלה יקרה,
אני מרגישה בשאלה שלך הרבה כעס, אכזבה, קצת אשמה על המצב שקורה ויותר מהכל החמצה ואני מבינה אותך מאוד.
הרבה פעמים, כאשר קשר טוב מתחיל להתרופף מתחילה לקנן בנו תחושת ההחמצה שמביאה איתה יחד עוד הרבה תחושות נוספות. אך, את מנסה לתקן ולא נשארת במקום ודבר זה ראוי להערכה רבה. יש לך גישה בוגרת מאוד, כי לא פעם במקרים כאלה בנות משחקות ב"שוברים את הכלים ולא משחקים". מרגישות שהבעיה היא רק של המדריכה ולא של שתיהן. בך יש רצון לתקן עוד בזמן ההדרכה, את מסתכלת קדימה ורואה את הזמן הטוב שיכול להיות לכן יחד וזה מדהים בעיניי!
מהכרותי עם בנות, וגם מנסיון ההדרכה שלי, לפעמים בנות רוצות קשר עם המדריכה אבל לא אומרות את זה בפה מלא ומנסות להגיע לקשר דרך תשומת לב ילדותית שהרבה פעמים ממש לא משיגה את המטרה אבל, את בוחרת בדרך בוגרת, בדרך ישרה של אמת, את לא משחקת משחקים אלא בהרבה פשטות ובגרות רוצה קשר טוב ואמיתי עם המדריכה שלך! את מיוחדת מאוד!! כל הכבוד לך! דעי, דווקא בגלל החשיבות שאת רואה בקשר והדרך האמיתי בה את הולכת, תצליחי במשימה!
ועכשיו קצת יותר לעומק..
כאשר מתפתח קשר עמוק ואמיתי הוא נהיה חשוב לנו כל כך לא רק בגלל הטוב שאנו מקבלים ממנו, החום, העצות והחברות עצמה אלא, בנוסף, יש את מימד ההשקעה. כאשר אנו מצליחים לפתח קשר קרוב עם חברה או מדריכה זה דורש מאיתנו לתת מעצמנו וזה לא פשוט.
הצלחת ברוך ה´ לפתוח את עצמך ולתת מעצמך לטובת הקשר וכך גם המדריכה שלך וזה דבר טוב. אבל אז, דווקא כשהרגשת שהכל הולך כמו שצריך, הדברים התחילו להתרופף.
יש הרבה סיבות שבגללן זה יכול לקרות אך, הדבר הכי נכון הוא לשמוע אותן מהמדריכה עצמה. לברר מה קרה, למה השתנתה ההתנהגות בצורה כל כך קיצונית.
את בטח שואלת את עצמך אם לא קראתי את כל השאלה שלך עד סופה. אז את האמת שקראתי, אפילו מספר פעמים. ראיתי שניסית לדבר איתה וזה לא הלך כמו שרצית, לא הצלחתן להגיע לפיתרון ואולי אפילו לא לשיחה עצמה. אל יאוש יש עוד דרכים להשגת המטרה הרצויה. כאשר קשר הוא חשוב, צריך לנסות שוב ושוב לשמר ולשפר אותו אז, אל תרימי ידיים!
אני הייתי מציעה להשתמש בשיטה ישנה אך, מיוחדת מאין כמותה. שיטה, שדורשת ממך לחשוב הרבה אך, היא מצליחה להעביר את הדברים בצורה טובה.
אז מהי השיטה הזו? [מכתב!] כן, כן, ממש דף ועט, אפשר לצרף מעטפה קטנה ולשלוח.
אך, דעי, בשביל להצליח בשיטה זו צריך לעבוד.
לעיתים, כאשר אדם אחד לא מדבר איתנו ואנו לא מצליחים להגיע אליו טוב לשלוח מכתב שבו מפורטים הדברים שיושבים לך על הלב. זה לא דורש מהאדם להגיב במקום ולהיכנס למגננה. זה נותן לו זמן עם עצמו לקרוא (אפילו מספר פעמים), לחשוב ורק אז להגיב. זה גורם לתגובה להגיע מקום של חשיבה ולכן, זה מקדם.
מה שכן, אם אנו מצפים רוצים שהמדריכה שלך, תחשוב על הדברים ורק אז תפעל כך גם את צריכה לעשות.
אגב, דעי שהתהליך שתעברי בעצמך לפני כתיבת המכתב, בחשיבה המדוקדקת על מה את רוצה להעביר בו, יקרין לצד השני לקבל את הרושם שהדברים חשובים לך, ככה שבעצם התהליך שאת תעברי עם עצמך יעביר גם בלי מילים את המסר למדריכה שלך.
וכאן מגיע השלב הקשה יותר:
חשבי רגע, איך הקשר שלכן התחיל ולמה הוא חשוב לך. נסי, להבין מהי הנקודה שבה הקשר הזה תורם לך ומקדם אותך. הרי, הקב"ה לא הפגיש בניכן סתם. אני מאמינה שאפשר לראות את זה גם מהקשר המשמעותי שנוצר בניכן.
נסי להבין מה בדיוק השתנה בקשר, מה היא עשתה שגרם לשינוי אך, גם איך את הגבת כלפי הדברים האלו הרי, לכל מריבה יש שני צדדים.
חשבי מה יכולת לשפר בהתנהגותך. ואם את לא יודעת זה הזמן לשאול אותה. אפשר לנסח משפט כמו "אשמח לדעת אם עשיתי משהו שפגע בך שגרם ל.."
ואז, לסיום חשבי עם עצמך, לאן את רוצה שהקשר הזה יגיע, לאן את חושבת שהוא יכול להתפתח. את רואה אותו כקשר ארוך שיכול לתרום לשתיכן?
ועכשיו, עכשיו עצרי רגע!
חשבי על המדריכה בלבד. כתבי לעצמך כמה דברים טובים ומיוחדים שיש בה.
הרבה פעמים בתוך מריבה אנו שוכחים מי הוא האדם העומד מולנו. לעיתים אף, ממעיטים בערכו ושוכחים מה היה הדבר שגרם לנו להתחבר אליו בצורה כזו עמוקה. הכעס כל כך מחלחל בנו עד שאנו שוכחים שהמשימה הראשית היא להחזיר את הקשר לקדמותו ולא "להראות לה..." .
רק כאשר תשבי עם עצמך ותחשבי על כל הדברים הללו תוכלי להעביר את הנקודה האמיתית שלך בצורה הכי טובה.
ברור שהמכתב יכלול את הכאב שלך והפגיעה ממנה אך, הדברים לא יבואו ממקום של התרסה אלא, מרצון להבהיר כמה נקודות חשובות והכל, בכדי לצמוח משם.
עכשיו שבי, לבד וכתבי את המכתב.
קראי אותו שוב ושוב וחשבי האם את מרגישה שהוא מגיע ממקום אמיתי ונקי? האם אין בו שום רצון להשמיץ ולהכעיס? שימי לב שיש בו את הנקודות שמראות רצון להתקרב שוב ואפילו יותר. כמובן, חשוב גם לכתוב שתשמחי לדבר איתה פנים אל פנים כי הרי המכתב הוא רק פתיחה לשיחה. את מנסה להראות לה את המקום שלך ומחכה לשמוע את המקום שלה.
עכשיו, הכניסי את המכתב למעטפה והביאי לה.
תתפלאי לראות שכאשר תעשי זאת הרבה דברים בראיה שלך על המקרה ישתנו. נכון, היא פגעה והיא בעז"ה תסביר את מקומה, אך, עדיין יש בה הרבה תכונות טובות, הרבה מה לתת לך וגם לך יש מה להעניק לה.
עכשיו נותר רק לחכות לתגובה ממנה ובעז"ה לצמיחת חברות אמיתית ומעצימה.
מאחלת לך רק טוב,
ופה לכל עזרה ובקשה.
מעין
Maayanmaimon26@gmail.com