שאלה
שלום ושבוע נפלא וטוב לכל חברים מקסימים.
אני שוב באה להטריד אותכם בשאלות שלי אז אנא סלחו לי מצטערת.
אז כמנהגי לפני שאלותי אני רוצה להקדיש לכם כמה מילות עידוד ומילות הערכה.
אז ככה אתם פשוט מ-ד-ה-י-מ-י-ם אני פשוט אוהבת ומעריכה עד אין קץ. יש לי כל כך הרבה מה להגיד לכם אבל אני לא רוצה להקשות עליכם אז באמת חברים מקסימים שלי אתם עוזרים בצורה לא נורמלאית פשוא מצילים אנשים פשוט אין אין לי מילים לתאר מה אני חושבת עליכם אתם בנים ובנות הכי ראוים לתואר בת ובן של מלך המלאכים אתם צדיקים בזכותכם העולם קיים תמשיכו בעבודתכם הטהורה והקדושה והלואי ויום אחד יבוא וגם אני יהיה חלק ממכם וגם אני יזכה להיות עונה לשאלות בכיפה.
הלואי וה' יברך אותכם בכל מה שתרצו תתברכו ותבורכו ישר כח ע-צ-ו-ם-!!!
אוהבת אותכם כל כך .
ועכשיו לשאלות.
הנה כבר אני שבוע ויום כבר בחופש אני כבר לפני שבוע יצאתי לחופש הגדול באמת גדול אבל אני מרגישה ריקנות לא יודעת כל השנה אמרתי שבחופש אני הולכת לעשות חופש ערכי ולעזור ולהתנדב ולא סתם לשרוץ שעות מול המחשב אבל אני באמת לא יודעת מה לעשות יש לי כל כך הרבה דברים לשנות להזיז לתרום ואני כלום אתם מכירים תהרגשה הזאת?.. פתאום יום עובר לך בלי שעשית כלום פשוט כלום אני לא רוצה את זה אין לי מה לעשות בבוקר אני סתם משעוממת ואני כל כך זקוקה לעבוד את ה' ולהיות בת רואיה לאבא שבשמים אבל איך...?.?
אני לא מזיזה כלום אני לא ילדה שיוזמת וקמה ועושה. כמובן שיש דברים שאני עושה אותם אבל אם למשל אתן לכם דוגמא שבוע אני כבר מתכננת ללכת ולהתנדב איפשהו לא משנה וכל יום אני אומרת שאני יזיז משהו אבל פשוט יום עובר ועוד יום ועוד יום וכלום אני כאילו מחכה שדברים יקרו אני יותר מדי אדישה מה לעשות?..
אני לא רותה שפתאום יגמר לי החופש ואז אני יתחיל לשואל את עצמי מה הזזתי בחופש הזה מה שניתי בחופש הזה והתשובה תהיה כלום לא אני רוצה שהתשובה תהיה עשיתי חופש ערכי תרמתי נתתי התקדמתי בעבודת ה' ובעבודת המידות אני לא מתיאשת חלילה חס ושלום אבל איך ?...
איך לשנות איך אני יכולה שתהיה לי גישה ושאני לא אהיה אדישה...?..
אני יעבוד קשה קשה לא אכפת לי אני ינצח תיצר הרע הזה אבל ממה להתחיל?..
אני רוצה לקום כל בוקר אם חיוך ולהגיד היום הזה אני הולכת לנצל אותו כל שנייה איך לעשות את זה?...
מצטערת על הבילבול ועל שאלה בתוך שאלה אנ
תשובה
שואלת יקרה מאוד,
תודה רבה על כל הפרגון והתודה שאת מביעה בדברייך. ניתן לחוש את הלב החם ואת האהבה מבעד למילים. קראתי את דברייך. רציתי לשבח אותך על הרצון הטהור הזה להתעלות, לתרום, ובאמת לנצל את החופש הזה לטוב. בדברייך ציינת שלמרות הרצון החזק הזה לנצל את החופש להתקדמות ולהתנדבות, בעצם כלום לא זז והימים עוברים.
אז ככה: לפעמים מרב שיש כל כך הרבה לעשות, ומרוב רצונות חזקים אנו מעט מתבלבלים ולא יודעים מהיכן להתחיל. אני מציעה לך למקד את מטרותייך ולבחור לך דבר אחד או שניים חדשים בהם תפעלי החופש, לא יותר. לדוגמא תחום אחד בעבודת המידות ותחום נוסף בתחום ההתנדבות. כתבת שמעט קשה לך ליזום, לכן הייתי מציעה לך להתנדב דווקא במקום מאורגן, כמו לדוגמא ארגון "חסדי נעמי" או "טל חיים" וכדומה. רעיון נוסף שיכול אולי לעזור לך לתרגם את הרצון לצעדים מעשיים הוא הכנת תכנית. שבי לך בחדר וקבעי לך יעדים בלי- נדר. שוב, לא גדולים ורבים, אלא יעד אחד או שניים כלליים, אותם תחלקי לצעדים קטנים לפי תאריכים. לדוגמא: יום שני השבוע- להתקשר לארגון חסדי נעמי ולקבוע איתם פגישה. הערה: חשוב שמקום ההתנדבות אותו תבחרי יהיה מקום המתאים לך, מקום שתרגישי בו נוח ונעים. וכן מקום שלא יוריד אותך חלילה מבחינה דתית, ז"א מקום נפרד בנים –בנות וכדו´. שוב, ישר- כח גדול. אל דאגה, בטוחני שתצליחי ותעלי מעלה מעלה במדרגות המובילות בית ה´.
אני מצרפת לך מספר קישורים שימושיים:
https://www.kipa.co.il/noar/n_show.asp?id=3990 https://www.kipa.co.il/noar/n_show.asp?id=519 https://www.kipa.co.il/noar/n_show.asp?id=2796
הרבה ברכה והצלחה, הדס.
Hadasah_d@hotmail.co.il